
וילות בחורפיש
1 וילות זמינות
רשימת הוילות

חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם וילות אחרות לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
וילות נוספות באזור חורפיש
וילות נוספות שמצאנו לכם באזור הקרוב, עד 8 ק״מ מחורפיש.
חורפיש הוא כפר דרוזי בגליל, על המדרון הצפוני של הר מירון, בגובה של כשבע מאות מטר מעל פני הים. חיים בו כששת אלפים תושבים, ויש בו רחוב ראשי חי עם מאפיות, מסעדות וחנויות מקומיות. את האירוח כאן לא בנו כיזמות תיירותית אלא כהרחבה של בתי מגורים: רוב היחידות הן סוויטות משפחתיות שנבנו בחצר או בקומה של בית פרטי, חדשות יחסית, מאובזרות היטב וזולות משמעותית ממה שמקובל בגליל.
הגובה הוא היתרון שהכי פחות מדברים עליו. בקיץ, כשהעמק והחוף לוהטים, כאן נעים, והלילות קרירים ממש. מסביב נפרש הגליל המערבי לכיוון אחד והר מירון לכיוון השני, כך שמכאן אפשר לרדת אל הים ולעלות אל ההר באותו יום. פקיעין נמצאת בחמישה וחצי קילומטרים בקו אווירי, מעלות תרשיחא בשבעה ושליש, ופסגת הר מירון בפחות משישה. כל המספרים כאן הם מרחק אווירי, ובאזור הררי כזה זה הבדל של ממש: הכביש מתפתל בין רכסים, וזמן הנסיעה ארוך בהרבה ממה שהמרחק הישר מרמז.
מה הופך וילה בחורפיש למושלמת?
מה שמייחד את חורפיש הוא היחס בין המחיר לבין מה שמקבלים. אלה הדברים שחוזרים כמעט בכל נכס בכפר:
- יחידות חדשות יחסית, בנייה של השנים האחרונות.
- מטבחון מלא ביחידה, ולא רק קומקום ומקרר.
- נוף פתוח אל הרי הגליל, כי הכפר יושב על מדרון.
- מחירים נמוכים מכפר ורדים, מפקיעין ומראש פינה.
- אירוח משפחתי אישי, לרוב מול בעל הבית עצמו.
- אוויר הררי קריר, יתרון אמיתי בגלי החום של הקיץ.
חשוב לדעת: בריכה, כשהיא קיימת, היא לרוב עונתית ומכוסה בחורף. שאלו על כך במפורש לפני שמזמינים.
יש כאן גם יתרון שקשה למדוד אבל קל להרגיש, והוא שהכפר חי כל השנה ואינו מתרוקן מחוץ לעונה. הרחוב הראשי פועל בערב, המאפיות עובדות בבוקר, ויש איפה לקנות ואיפה לאכול בלי לנסוע. בהשוואה ליישובי אירוח קטנים בגליל, שבהם מחוץ לסוף שבוע אין דבר פתוח, זה הבדל מעשי גדול, במיוחד למי שמגיע לכמה לילות באמצע שבוע.
איך מוצאים את הוילה הנכונה בחורפיש?
איך בוחרים נכון יחידת אירוח בחורפיש? חמש נקודות שכדאי לברר לפני שסוגרים תאריכים:
- שאלו אם הבריכה עונתית ובאילו חודשים היא פתוחה. זו הטעות הנפוצה ביותר בהזמנה בכפר הזה.
- בררו איפה בדיוק בכפר נמצאת היחידה. יש הבדל גדול בין הרחוב הראשי לבין השוליים השקטים במעלה המדרון.
- בדקו אם יש חימום או תנור עצים. בגובה הזה החורף קר באמת, ולא כל יחידה ערוכה לכך.
- שאלו אם היחידה מוגדרת חדר משפחה וכמה מיטות יש בפועל. מספר האורחים לא תמיד מפורסם.
- אם ארוחת בוקר חשובה לכם, תאמו אותה מראש. במקומות רבים כאן היא קיימת אך אינה נכללת במחיר.
שווה גם לשאול לאיזה כיוון פונה המרפסת. הכפר בנוי על מדרון, ולכן יחידות שנמצאות באותו רחוב ממש יכולות להיות שונות לגמרי מבחינת מה שרואים מהן: אחת פונה צפונה אל רכסי הגליל העליון, אחרת פונה מערבה ובימים צלולים מגיעה עד הים, ושלישית פונה אל תוך הכפר. במקום שבו הנוף הוא חלק מרכזי ממה שקונים, זו שאלה ששווה לשאול לפני ההזמנה ולא אחריה.
מה המחיר של וילה בחורפיש?
המחירים בחורפיש נמוכים ביחס לגליל, כי המוצר הוא סוויטה משפחתית ולא נכס בוטיק. שיא הביקוש הוא ל״ג בעומר בגלל מירון, החגים וסופי שבוע של קיץ. אלה הטווחים המקובלים ללילה:
| סוג האירוח | מאפיינים עיקריים | טווח מחיר ללילה |
|---|---|---|
| סוויטה זוגית | חדר אחד, מטבחון, מרפסת ונוף אל ההרים | 700 עד 1,200 ש״ח |
| סוויטה משפחתית | שני מרחבי שינה, סלון, מטבח מלא וחצר | 1,150 עד 1,800 ש״ח |
| יחידה עם בריכה עונתית | דק פרטי, בריכה בחודשי הקיץ ונוף פתוח | 1,500 עד 2,400 ש״ח |
הכפר הוא גם בסיס נוח למי שמגיע לצורכי אירוח דתי ומסורתי באזור מירון, וזו סיבה מרכזית להזמנות כאן.
הפער בין הקטגוריות כאן נובע פחות מגודל ויותר משניים: בריכה ונוף. יחידה זוגית עם מרפסת פתוחה אל הרכס ויחידה זוגית שפונה פנימה יכולות להיות זהות בגודלן ולהיות במרחק כמה מאות שקלים ללילה זו מזו. בקיץ, כשהבריכה פעילה, הקטגוריה השלישית מזנקת; בחורף היא מתיישרת עם השנייה, כי מה שנשאר ממנה הוא הדק והנוף. מי שמגיע בין נובמבר לאפריל בדרך כלל ישלם פחות על יחידה טובה יותר, בתנאי שיוותר על המים ויתעקש על חימום.
בילויים ואטרקציות סביב חורפיש
מה אפשר לעשות סביב חורפיש? הכפר יושב על הרכס שמפריד בין הגליל המערבי לגליל העליון, ולכן שני האזורים פתוחים מכאן. פקיעין עם המעיין, בית הכנסת העתיק ומערת רבי שמעון נמצאת בחמישה וחצי קילומטרים. מעלות תרשיחא עם האגם, פסטיבל הפסלים והטיילת נמצאת בשבעה ושליש. הדרך ההררית אל מירון ואל קבר רבי שמעון בר יוחאי מכסה שישה קילומטרים ושמונה עשיריות, ושמורת הר מירון עם מסלול הפסגה קרובה עוד יותר, פחות משישה. מערבה יורדים אל פארק גורן ומבצר מונפור, אחד עשר וכמה מאות מטרים משם, ואל נחלי הגליל המערבי, ובעשרים וארבעה קילומטרים מגיעים לראש הנקרה ובעשרים ושלושה ושמונה עשיריות לנהריה ולים. בכפר עצמו שווה לאכול, והמטבח הדרוזי כאן הוא סיבה לנסיעה. בערב חוזרים אל המרפסת ואל הנוף.
האתר הקרוב ביותר לכפר הוא גם אחד הפחות מוכרים למבקרים מבחוץ: מקאם נבי סבלאן, כקילומטר ושליש מהיחידות, הוא אחד המקומות הקדושים המרכזיים לעדה הדרוזית בישראל, ויושב על גבעה עם תצפית רחבה על הגליל. הוא אתר פעיל של קהילה חיה ולא אתר תיירות, ולכן ביקור בו מחייב לבוש צנוע והתנהגות מכבדת, ובימי מועד הוא סגור למבקרים שאינם בני העדה. גם הר אדיר, שניים וחצי קילומטרים משם, הוא נקודת תצפית של ממש: מפסגתו נשקפים ברוב הימים גם הגליל המערבי וגם הרכסים שמעבר לגבול הצפוני, וזו אחת התצפיות הגבוהות שאפשר להגיע אליהן ברכב באזור הזה.
העונתיות בגובה הזה מורגשת. הקיץ נעים בהרבה מאשר בעמק ובחוף, ואורח שהתארח כאן באוגוסט כתב שהמזג אוויר היה מצוין בזמן שכל הארץ רתחה. האביב ירוק ופורח והמסלולים בהר מירון בשיאם. הסתיו מביא קטיף זיתים ואוויר צלול עם תצפיות רחוקות. החורף קר וגשום ולעיתים מושלג בפסגות שממול, וזו העונה שבה חימום טוב ותנור עצים משנים את החופשה, והמחירים בה נמוכים יותר.



