2 וילות באילניה: צימר זוגי ליד הר תבור בגליל. מעודכן לשנת 2026
וילות בכל הארץ · מענה ישיר מבעל הוילה
תפוסה מלאה HE
תפוסה מלאה

המועדפים שלי

מה חוגגים?

בחרו אירוע
קולקציות
מה חוגגים?בחרו אירוע
מתי?הוסיפו תאריכים
כמה אתם?הוסיפו אורחים

וילות באילניה

2 וילות זמינות

הסופי שבוע החמים של החורף נחטפים, שווה להזדרז

רשימת הוילות

2 וילות
הכי אהובים
חדשים שווים
מהזול ליקר
אהוב על חבורות גדולות
וילה 65
מושלם לרומנטיקה

וילה 65

וילות באילניה

מתאים גם למשפחות
B.10.0נבדק
1,010 ₪ללילה
צפו במקום ובדקו זמינות
לא מצאתם בדיוק?

חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם וילות אחרות לגמרי.

לא מצאנו בדיוק את זה

נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.

כמעט מושלמות
תצוגת מפה

וילות באילניה הן הזדמנות לישון בתוך אחד הסיפורים הפחות מסופרים של הגליל התחתון: מושב קטן על הדרך שבין אלון תבור לצומת גולני, שבעבר נקרא סג'רה, ובו עבד צעיר בשם דוד גרין לפני שנהיה בן גוריון. הערבים קראו למקום על שם עץ, ו"אילניה" היא התרגום העברי. עד היום זה מקום שנותן כבוד לעצים, לאבנים ולשדות, וכמעט שאינו מתאמץ להיראות. אין כאן מרכז תיירות, ואין שורת מסעדות. יש חצרות, גינות של אנשים שיודעים לגדל דברים, מנגל ושדות פתוחים, בנוף של גליל תחתון שלא השתנה עד כדי כך מאז ימי הראשונים.

מי שבא לכאן מחפש בדרך כלל דבר אחד: לנוח בלי להתאמץ, במחיר של בית כפרי ולא של מלון. זה יעד שמתאים לזוג שיודע לבשל, לחברים שמחפשים ערב ארוך בחוץ, ולמי שרוצה להיות במרכז הגליל במקום לנסוע אליו. אנחנו נבנה את העמוד כמו שבונים ערימת אבנים בשדה, אבן על גבי אבן: קודם השכבות של ההיסטוריה שעליהן הכפר יושב, אחר כך מה שמקבלים בחצר, אחר כך הדרכים שיוצאות מהשער, ולבסוף השאלות שכדאי לשאול. כל שכבה מחזיקה את זו שמעליה, וזה בדיוק העניין במושב הזה.

אבן על אבן: השכבות שמתחת לווילות באילניה

הכול מתחיל בסוף המאה התשע עשרה, כשיק"א, החברה להתיישבות יהודית, הקימה כאן חוות הכשרה כדי ללמד יהודים לעבד אדמה ולגדל דגנים. זו אבן הבסיס: לא כפר של רומנטיקה אלא בית ספר חקלאי קשוח. שנים ספורות אחר כך, בראשית המאה העשרים, הפכה החווה למושבה, והאיכרים הראשונים נשארו על האדמה. בגליל של אותם ימים הייתה סג'רה נקודה מרוחקת, ואחת המושבות הראשונות בגליל התחתון.

האבן הבאה הונחה בידי הפועלים של העלייה השנייה. כאן עבדו שכירים צעירים, בהם דוד בן גוריון, שזכר את סג'רה בחיבה לאורך כל חייו. יחד איתם הגיעו אנשי "בר גיורא", חבורת השומרים שדרשה מהאיכרים לתת להם את השמירה, במקום שומרים שכירים מהכפרים השכנים. מתוך הרוח הזאת צמח ארגון "השומר", שבמרכזו עמדו ישראל ומניה שוחט. כאן גם נוסה הקולקטיב החקלאי של מניה שוחט, ניסיון קצר ימים אבל נועז במונחי התקופה: קבוצת פועלים שלקחה על עצמה לעבד חלקה במשותף, בלי מנהל ועם קופה אחת, שנים לפני שהמילה קיבוץ נכנסה לשפה. קשה להפריז בחשיבות של הרגע הזה. מה שנלמד בשדות המעטים האלה עבר אחר כך אל עמק הירדן ואל עמק יזרעאל, ובן גוריון עצמו המשיך לכתוב על סג'רה גם כשכבר עמד בראש המדינה, כעל המקום שבו הרגיש לראשונה שהוא עובד את אדמת הארץ.

מעל כל אלה יושב המושב של היום. הוא שייך למועצה האזורית גליל תחתון, והוא מאפשר לאורח לשמוע את כל הסיפור בקול נמוך. מה שמעניין הוא שבסג'רה אין מבנה מפואר שמסמל את כל זה. יש בתים ישנים ומבני חווה, ומי שמחפש תפאורה צריך לפנות למקום אחר. מי שבוחר וילות באילניה מקבל משהו אחר: אפשרות לעמוד בשדה בערב, בלי קהל, ולדמיין צעיר מפולין שמחזיק מחרשה בפעם הראשונה בחייו.

ערימת אבנים של שכבות סג'רה: חוות יק"א, המושבה, פועלי העלייה השנייה, השומרים ואילניה של היום, כל שכבה נשענת על זו שמתחתיה
מעט מהשכבות האלה גלויות בשטח, ולכן כדאי לקרוא עליהן לפני שמגיעים ולא רק לחפש שלטים במושב.

חצר, מנגל, ערב ארוך: איך נראית וילה באילניה

וילות באילניה נראות כמו מה שהן: מקומות אירוח בתוך חצרות של מושב. וילה 65 נפתחת סביב 1,000 ₪ ללילה, עם מנגל, מכונת קפה, גינה, מרפסת ופינת אוכל בחוץ. צימר חצר שמואלי נפתח סביב 750 ₪, עם מנגל, גינה, מרפסת, פינת אוכל בחוץ ונוף. השמות מספרים את מה שחשוב: לא יחידה בתוך מלון אלא חצר של ממש, שבה אפשר לשים עוף על האש ולשבת עד שהכוכבים יוצאים. מי שאוהב לארגן את הערב סביב האש יכול להמשיך לחפש גם בין וילות עם מנגל.

הווילהלילה החל ממה יש בחצר
וילה 65סביב 1,000 ₪מנגל, גינה, מרפסת, מכונת קפה
צימר חצר שמואליסביב 750 ₪מנגל, גינה, מרפסת, נוף

כדאי לקרוא את המחירים האלה עם ההקשר הנכון. בגליל התחתון כולו, בית טיפוסי נפתח בנקודת האמצע סביב 2,150 ₪, והרבע היקר מתחיל סביב 5,450 ₪, כי האזור כולל גם אחוזות גדולות. לעומת זאת, הרבע הזול של האזור נעצר סביב 1,000 ₪. כלומר, המחירים של הבתים שנזכרו כאן נמצאים בקצה הנוח של האזור, וזה משקף גם את גודל היחידות. מחיר פתיחה אינו מחיר של סוף שבוע, וכדאי לקבל הצעה מדויקת לתאריך שלכם.

הסימונים לא אומרים הכול, ולכן שאלות קצרות ימנעו הפתעות:

  • האם מדובר בבית שלם או ביחידה נפרדת בתוך חצר של המארחים?
  • האם המנגל מוכן לשימוש, ומי מספק פחם וכלים?
  • האם המרפסת פונה לתבור או לחצר של השכנים?
  • האם יש אינטרנט אלחוטי בכל מקום בבית, אם צריך לעבוד או לצפות?
  • איך הבית מתחמם בחורף, בלילות הקרים של הגליל התחתון?

החיים כאן עוברים בחוץ, ולכן השאלה החשובה היא איזו חצר תקבלו ולא כמה חדרים יש בבית. בקיץ שווה לברר אם יש פרגולה או עץ שמטיל צל על השולחן בשעות אחר הצהריים, כי מרפסת שפונה מערבה היא כבשן עד השקיעה. בחורף, כשהמנגל נח, חשוב יותר כמה נעים הסלון ואם אפשר לראות את הגשם יורד על השדות מבעד לחלון גדול. מי שמגיע עם חברים יבהיר מראש כמה אנשים נכנסים בפועל ומה המדיניות לגבי אורחים שמגיעים רק לארוחת ערב, כי במושב כזה כל מכונית נוספת ברחוב מורגשת. מי שמחפש מקום מרוחק במיוחד, בלי שכנים קרובים, יכול להשוות גם מול וילות מבודדות במקומות אחרים בארץ.

הגליל התחתון מהשער של אילניה: מסלולים קצרים

היתרון של מי שנמצא באילניה הוא המרכז. אתם נמצאים בלב הגליל התחתון, ולכן כמעט כל כיוון הוא טיול קצר. מי שמתארח בווילות באילניה יכול לבנות יום לפי מצב הרוח ולא לפי המפה:

  1. הר תבור: עלייה אל הפסגה, עם המנזר ותצפית על עמק יזרעאל והגליל. הדרך מתפתלת ומעניינת, וכדאי להגיע מוקדם.
  2. כפר קמא: כפר צ'רקסי קטן בשכנות, עם מרכז מורשת שמספר על עדה שאינה מוכרת לרבים. בדקו מראש שעות ביקור ותיאום.
  3. יער בית קשת: שבילים ושטחי פיקניק בסמוך למושב, שמתאימים גם למשפחה וגם לאופניים. באביב זה ירוק ופורח, ובקיץ מומלץ להישאר בצל.
  4. קרני חיטין: הגבעה הכפולה שמעל הכנרת, שלמרגלותיה הביס צלאח א-דין את הצלבנים. עלייה קצרה עם סיפור גדול, ובאור של אחר הצהריים הנוף מגיע עד האגם.
  5. הכנרת: ירידה מזרחה אל האגם, ליום של מים. מהגובה של המושב זו ירידה של ממש, והאוויר מתחמם ככל שמתקרבים לחוף.

כדאי לזכור גם את מה שקורה בחזרה. בערב, כשחוזרים לחצר, הגליל התחתון מתקרר והריח של השדות מתחזק, וזה הזמן למנגל. בחורף הגשם ממלא את הנחלים הקטנים של האזור, ובאביב הגבעות פורחות בשולי השדות. בקיץ חם ביום, אבל הערבים פתוחים ונעימים יותר מאשר בעמק הירדן שלמטה. בסתיו באה עונת הזיתים בכפרים הסמוכים, ואם יש מסיק בחצר, בקשו לראות.

מי שרוצה להרחיב את החיפוש למקומות נוספים באזור יכול לפתוח את המפה אל וילות בגליל התחתון. תמצאו שם גם יישובים גדולים יותר. אבל השקט של מושב קטן שהיסטוריה עברה בו ומשכה הלאה הוא דבר שלא מוצאים בכל מקום, ואורחים רבים מגלים שזה מה שחיפשו מלכתחילה.

מה שמפתיע אורחים הוא השכנים. בכמה דקות של נסיעה מהמושב עוברים בין עולמות: כפר צ'רקסי עם שפה ומסורת משלו, כפרים ערביים שבהם אפשר לעצור למאפה ולקפה, מושבים ותיקים וקיבוץ דתי כמו לביא. הגליל התחתון הוא מהמקומות הבודדים בארץ שבהם הפסיפס הזה נראה מחלון הרכב, בלי שצריך לחפש אותו. כדאי לתכנן יום שבו לא הולכים לשום אתר ולא רודפים אחרי שום תצפית מפורסמת, אלא פשוט נוסעים לאט, אוכלים צהריים בכפר הסמוך, קונים שמן זית מהיצרן ומדברים עם מי שמוכר. שני אנשים באותה חצר יספרו לכם אותו סיפור בגרסאות שונות, וזו אולי הדרך הטובה ביותר להבין את הגליל, גם בלי מדריך. אחרי יום כזה, בלי לראות אף אתר רשמי, תחזרו לחצר עם שקית זיתים, ועם הרבה יותר סקרנות לשכבות שעליהן נמצא הבית שבו אתם ישנים.

ועוד דבר קטן לפני היציאה: קחו בחשבון את הצומת. הכביש שעובר ליד המושב משרת תנועה בין-עירונית, וכשיוצאים ממנו אל הרחובות הפנימיים המעבר חד. הורידו מהירות לפני הפנייה, בקשו מהמארח נקודת ציון, והגיעו לפני החשכה בפעם הראשונה. אחרי זה תגלו שהרעש של הכביש נשאר מאחור, ונשארת רק החצר.

שאלות נפוצות על וילות באילניה

אילניה וסג'רה הם אותו מקום?
כן. סג'רה הוא השם הישן, המקורי של המקום, ואילניה הוא שמו הרשמי כיום, והוא נגזר מאותו עץ שנתן לכפר את שמו. תושבים ותיקים ואנשי היסטוריה עדיין משתמשים בסג'רה, ובספרי הזיכרונות של העלייה השנייה תמצאו רק את השם הזה. כשאתם מזינים כתובת בניווט, כדאי לכתוב אילניה, כי כך המושב מופיע במפות. לעומת זאת, אם אתם מחפשים חומר קריאה על המקום לפני הנסיעה, חפשו את שני השמות, ותגלו ספרים, זיכרונות ותמונות שלא הייתם מוצאים בחיפוש רגיל. זה שווה ערב בחצר, עם ילדים שמוכנים להקשיב.
יש מה לראות באילניה מההיסטוריה של בן גוריון?
הסיפור כאן חי יותר בשמות ובנוף מאשר במבנים. מדובר במושב פעיל, ואין לנו מידע מאומת על אתר ביקור פתוח ומסודר בשעות קבועות, ולכן אל תתכננו יום מלא סביב מוזיאון. שאלו את המארח אם יש מדריך מקומי או סיור שאפשר להצטרף אליו. ההליכה ברחובות הישנים ומבט על השדות נותנים כבר הרבה: בן גוריון עבד כאן בחקלאות, ואפשר לעמוד באותו נוף. אם אתם מגיעים עם ילדים, הכינו מראש סיפור קצר על הנער שהגיע מפולין, כי בלעדיו הכול יישאר רק בתים ישנים ועץ גדול.
וילות באילניה מתאימות למשפחה עם ילדים קטנים?
זה תלוי בבית. חצר סגורה, גינה ומנגל הם יתרון גדול לילדים, ואילו תינוקות צריכים דברים נוספים: מיטה, מקום לעגלה וחדר שקט. לא כל בית מסמן את זה, ולכן שאלו ישירות. בדקו האם החצר מגודרת, במיוחד אם היא נפתחת אל רחוב המושב, ואם יש מדרגות במרפסת. אין כאן מתקני משחקים גדולים או אטרקציות שמחכות בפינה, אז הילדים ימצאו עניין בעיקר בחצר, בעצים, בשדה ובכלבים של השכנים. זה יכול להיות נפלא לילד שאוהב טבע, ומעט משעמם למי שמצפה לבריכה ולמגלשה.
כמה רחוק הכביש הראשי מהבית?
המושב נמצא על הציר שבין אלון תבור לצומת גולני, כך שהגישה אליו קלה, אבל כמה מהבתים קרובים יותר מאחרים לדרך. בלילות שקטים תשמעו רכבים רחוקים, ובעיקר במקום שבו הרחוב קרוב לכביש הראשי. אם שקט מוחלט הוא חלק מהחופשה, בקשו מהמארח לציין היכן הבית נמצא, ותראו בעצמכם במפה לווין. מי שרגיש לרעש יעדיף חדר שינה הפונה לחצר. הקרבה לכביש גם נותנת יתרון: קל להגיע לטבריה, לעפולה, לתבור ולכנרת בלי לנסוע בדרכים צרות, וזה נוח במיוחד בחורף וביציאה מוקדמת בבוקר.
איפה קונים אוכל לערב?
המושב קטן, וכדאי להגיע עם רוב הקניות כבר ברכב. סופרים גדולים תמצאו בסביבה הרחבה, בעיקר בטבריה ובעפולה, וביישובים הגדולים שבדרך. בדרך גם יש מקומות שמוכרים בשר ותוצרת, ואפשר לשאול את המארח איפה הוא עצמו קונה. בחודשי הקיץ קחו בחשבון שהמקרר הקטן של יחידה זוגית לא יכיל הכול, ושאלו מראש על גודל המקרר. בערב שבת ובחג רוב החנויות סגורות, ולכן כדאי לתכנן מראש. אם הבית מסמן מנגל, ודאו שהוא מוכן לשימוש ושיש פחם ומלקחיים, ולא תגלו מאוחר שאין במה להדליק אש.
באיזו עונה הגליל התחתון יפה במיוחד?
התשובה הקלאסית היא אביב: מסוף פברואר ועד אפריל השדות ירוקים והפריחה נראית בשולי הדרכים, והאור יפה לצילום. אך זו גם העונה העמוסה בשבתות. הסתיו הוא בחירה מעניינת יותר עבור מי שאוהב שקט: האוויר מתקרר, החקלאים עסוקים, ובאים הגשמים הראשונים. חורף מתאים למי שאוהב ימי גשם בבית, ובלבד שהבית מחומם היטב. בקיץ חם בצהריים, והחצר מתעוררת בערב, כך שהיום מתחלק לבוקר קצר ולערב ארוך. אם אתם לא קשורים לחופשות בית הספר, ימי אמצע השבוע של הסתיו הם כנראה הטובים ביותר באזור.
אפשר לחגוג אירוסין בחצר של וילה באילניה?
אפשר, אם תתאמו מראש ותבינו את גודל המקום. המושב שקט, והשכנים קרובים, ולכן ערב קטן של זוג או של שתי משפחות יעבוד טוב יותר ממסיבה. חצר עם גינה, מנגל ופינת אוכל בחוץ היא תפאורה יפה לערב כזה, וכדאי לשאול אם מותר להביא שולחן נוסף, קישוטים או קייטרינג קטן. שאלו על שעת סיום, על מוזיקה ועל חניה לאורחים. אם הבית נמצא בחצר משותפת עם המארחים, דברו איתם קודם, כי ייתכן שהם ישמחו לעזור. בחורף הכינו תוכנית למקרה של גשם, ובקיץ התחילו אחרי שהחום נשבר.

וילות נוספות באזור אילניה

וילות נוספות שמצאנו לכם באזור הקרוב, עד 8 ק״מ מאילניה.