
וילות בכדיתה
2 וילות זמינות
רשימת הוילות
וילות נוספות באזור כדיתה
וילות נוספות שמצאנו לכם באזור הקרוב, עד 8 ק״מ מכדיתה.
כדיתה הוא יישוב זעיר בגליל העליון, על רכס שמשקיף אל נחל עמוד, כחמישה קילומטרים ממערב לצפת. חיות בו כמה עשרות משפחות בלבד, אין בו רחובות עם שמות, אין חנות ואין תאורת רחוב של ממש, ומסביבו יער, בוסתנים ומדרונות פתוחים. האירוח כאן התפתח בהתאם: בקתות עץ ואבן בנויות ביד, על חלקות פרטיות בין עצי זית, ולא צימרים מעוצבים בשורה. התוצאה היא מקום שמרגיש מרוחק הרבה יותר משהוא באמת.
זו אחת הנקודות הנוחות בגליל העליון למי שמחפש בידוד בלי לוותר על קרבה לאתרים. מירון וקבר רבי שמעון בר יוחאי נמצאים בשישה קילומטרים בקו אווירי, פסגת הר מירון באותו טווח, צפת העתיקה בחמישה ושליש וראש פינה בשמונה. מסלולי נחל עמוד מתחילים ממש מתחת לרכס, כשישה קילומטרים משם, ויער בירייה קרוב עוד יותר, שלושה וחצי. הכנרת נמצאת בעשרים ושלושה וחצי קילומטרים, כך שאפשר לישון בשקט מוחלט ולטייל כל יום במקום אחר. שימו לב שכל המספרים כאן הם מרחק אווירי; בגליל העליון הכבישים מתפתלים, וזמן הנסיעה בפועל ארוך פי כמה מהמרחק הישר.
היתרונות הגדולים של וילה בכדיתה
מה שמייחד את כדיתה הוא בדיוק מה שחסר בה. אלה הדברים שחוזרים כמעט בכל נכס ביישוב:
- בנייה ידנית מעץ, אבן וטיח, ולא יחידות סטנדרטיות.
- קליטה סלולרית חלשה ולעיתים בלי אינטרנט בכלל.
- בוסתן או חורש פרטי סביב היחידה, ולא חצר מגודרת.
- תנור עצים או קמין בפנים, כי הרכס קר בערב.
- אמבט עץ חם בחוץ במקום בריכה, כמעט בכל מקום.
- שקט מוחלט בלילה, בלי תנועה ובלי שכנים קרובים.
חשוב לדעת: אין ביישוב מרכול, בית קפה או תחנת דלק. הקניות נעשות בצפת או בראש פינה, ומגיעים עם רכב.
הגובה הוא הגורם שמסביר את רוב הרשימה הזאת. הרכס עומד גבוה מעל בקעת הכנרת, ולכן מה שמורגש כאן בערב קיץ אינו החום של הצפון אלא אוויר הררי קריר, ובחורף זה מתהפך לקור אמיתי. זו הסיבה שקמין או תנור עצים אינם אביזר אווירה במקום הזה אלא ציוד עבודה, ושאמבט עץ חם בחוץ הגיוני כאן הרבה יותר מבריכה שאי אפשר להיכנס אליה שמונה חודשים בשנה.
איך לבחור וילה בכדיתה?
איך בוחרים נכון בקתה בכדיתה? חמש נקודות שכדאי לברר לפני שסוגרים תאריכים:
- שאלו מפורשות על אינטרנט ועל קליטה. חלק מהנכסים כאן באמת מנותקים, וזה נהדר או בעייתי, תלוי בכם.
- בררו מה בדיוק גוף המים. מה שמתואר כבריכה הוא לרוב אמבט עץ חם בגודל של כמטר וחצי.
- בדקו חימום לחורף. תנור עצים הוא נהדר, אבל שאלו אם יש עצים ואם יש גם חימום חשמלי לגיבוי.
- שאלו כמה מקומות שינה יש בפועל. ביחידות קטנות המספר המפורסם וההמצאות בשטח לא תמיד תואמים.
- בררו איך נראית הדרך אל הנכס. חלק מהחלקות כאן נמצאות בסוף דרך עפר קצרה, וזה חשוב בגשם.
נקודה שישית שקל לשכוח: אספקה. מכיוון שאין ביישוב מרכול, כל מה שתשכחו יעלה לכם נסיעה של רבע שעה לכל כיוון, ובערב זה כבר לא באמת קורה. מי שמתכנן לבשל כדאי שיסגור את הקניות בצפת או בראש פינה בדרך פנימה, ולא אחרי הכניסה לבקתה.
כמה צריך לשלם על וילה בכדיתה?
המחירים בכדיתה נמוכים יחסית לגליל העליון, כי המוצר הוא בקתה קטנה ופשוטה ולא נכס בוטיק מאובזר. שיא הביקוש הוא ל״ג בעומר בגלל מירון, החגים וסופי שבוע של קיץ. אלה הטווחים המקובלים ללילה:
| סוג האירוח | מאפיינים עיקריים | טווח מחיר ללילה |
|---|---|---|
| בקתה זוגית | מרחב אחד, מטבחון, מרפסת עם נוף ותנור עצים | 750 עד 1,250 ש״ח |
| בקתה עם שני מרחבי שינה | מתאימה לחבורה קטנה, בוסתן פרטי ואמבט עץ חם | 1,300 עד 1,900 ש״ח |
| בית גליל שלם | מטבח מלא, סלון, כמה חדרים ושטח פתוח מסביב | 1,900 עד 2,800 ש״ח |
מי שמחפש בעיקר אירוח מבודד ישלם כאן פחות מאשר על אותו בידוד בראש פינה או באמירים.
כדאי גם להבין מה מזיז את המחיר בתוך היישוב עצמו, כי הפערים אינם נובעים מגודל בלבד. נכס עם נוף פתוח אל הרכס ואל נחל עמוד יקר יותר מנכס באותו גודל שפונה פנימה אל החורש, ובקתה עם קמין פעיל ואמבט חם בחוץ יקרה יותר מבקתה עם חימום חשמלי בלבד. בעונה החמה הפער מצטמצם; בחורף הוא נפתח, כי אלה בדיוק המאפיינים שקונים בחודשים האלה. סוף שבוע יקר משמעותית מאמצע שבוע כאן, יותר מהמקובל, כי חלק ניכר מהיחידות משכירות רק בסופי שבוע ולכן ההיצע באמצע השבוע דווקא נוח.
מה עושים באזור כדיתה?
מה אפשר לעשות סביב כדיתה? מתחילים במירון, שישה קילומטרים משם, עם קבר רבי שמעון בר יוחאי ועם שמורת הר מירון שמסלול הפסגה שלה הוא מהיפים בגליל. צפת העתיקה נמצאת בחמישה קילומטרים ושליש ומציעה את רובע האמנים, בתי הכנסת העתיקים, הגלריות והשוק. מתחת לרכס נפתחים מסלולי נחל עמוד עם הטחנות, המים והצוקים, וזו הליכה שאפשר להתחיל בה מוקדם בבוקר ולחזור לארוחת צהריים. ראש פינה עם המושבה ההיסטורית ורחוב האמנים נמצאת בשמונה קילומטרים, ובאזור פזורים יקבים ומזקקות. בערב חוזרים לרכס, מדליקים את הקמין ויוצאים לראות כוכבים.
קרוב עוד יותר יש שני מקומות שרוב המבקרים מפספסים. יער בירייה, שלושה וחצי קילומטרים משם, הוא אחד היערות הנטועים הגדולים בגליל, עם דרכי עפר ומעיינות קטנים שמתאימים לבוקר של הליכה בלי תכנון מוקדם. עמוקה, קילומטר וארבע מאות מטרים בלבד מכאן, היא נקודה קטנה שמושכת מבקרים בזכות ציון הקבר שבה, וקרבתה אומרת שאפשר לצאת אליה ברגל בבוקר ולחזור. גם גן לאומי חצור, כתשעה קילומטרים משם, שווה עצירה: מדובר באחד מתלי הארכיאולוגיה הגדולים בארץ, עם שרידי עיר כנענית וישראלית, והוא נמצא ממש בדרך לכיוון עמק החולה.
העונתיות כאן חדה. החורף קר, גשום ולעיתים ערפילי, ולפעמים יורד שלג בהרים שממול, וזו העונה שבה תנור עצים ואמבט חם הופכים לעיקר. האביב הוא היפה ביותר: הרכס ירוק, נחל עמוד זורם והבוסתנים פורחים. הקיץ נעים כאן בהרבה מאשר בכנרת שמתחת בזכות הגובה, והלילות קרירים ממש. הסתיו מביא קטיף זיתים ואוויר צלול עם תצפיות רחוקות עד החרמון.




