
Israeli Home (בית ישראלי)
צימרים ברחובות
56 צימרים זמינים

צימרים ברחובות

צימרים בשאר ישוב

צימרים בנאות גולן


צימרים במצפה רמון



צימרים בבית אלפא

צימרים בבית אלפא

צימרים ברשפים



צימרים באמירים


צימרים בצופר



צימרים בזכרון יעקב

צימרים במעיין ברוך

צימרים בקריית שמונה

צימרים בנוף איילון


צימרים בעין יהב

צימרים בנאות גולן




צימרים בכפר חרוב



צימרים בחד נס

צימרים באיילת השחר





צימרים בטל שחר



צימרים בבית אלפא

צימרים בעין קנייא

צימרים באלוני הבשן

צימרים בגני יוחנן





צימרים במעלה גמלא

צימרים במג'דל שמס

צימרים במג'דל שמס


צימרים בכפר בלום

צימרים בכפר ברוך

צימרים ברחובות


חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם מקומות אחרים לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
צימרים עם נגישות קשה יותר למצוא משנדמה, ודווקא לא באזורים שבהם רוב האנשים מחפשים. הצימר הישראלי הקלאסי נבנה על מדרון בגליל או בגולן, עם מדרגות אבן מהחניה, גלריה מעל הסלון וג'קוזי שצריך לטפס אליו. כל אלה יפים בתמונה וקשים מאוד למי שמתנייד בכיסא גלגלים, להורה מבוגר עם הליכון או לאדם אחרי ניתוח. רק כצימר אחד מכל שנים עשר בארץ מסמן נגישות, והמפה של הקבוצה הזו מפתיעה: היא נוטה דרומה ומזרחה, אל הערבה, אל עמק יזרעאל ואל הנגב, הרחק מהמושבים הצפוניים המוכרים.
בערבה, כמעט שליש מהצימרים מסמנים נגישות, השיעור הגבוה בארץ בפער ניכר. בכנרת, לעומת זאת, לא מצאנו כאלה, ובגליל התחתון ובגליל המערבי הם נדירים מאוד. גם האופי של הקבוצה שונה: אלה צימרים שמתאימים יותר מהרגיל למשפחות עם פעוטות, שיש בהם תנור ומגהץ, ושמחיר הלילה בהם נמוך במעט, סביב 900 ₪. הם פחות רומנטיים ויותר מעשיים, וזה הגיוני: מה שעושה צימר נגיש, כניסה בלי מדרגות, חלל פתוח ומקלחת בלי סף, עושה אותו נוח גם לעגלת תינוק. בעמוד תמצאו איפה הם נמצאים, מה התג אומר ומה הוא לא אומר, ורשימת בדיקה מפורטת לפני הזמנה.
הסיבה שהמפה נראית כך היא בעיקר טופוגרפית. צימר נגיש צריך גישה בלי מדרגות מהחניה ועד המיטה, מקלחת בלי סף, ומספיק מקום להסתובב עם כיסא גלגלים. קל לבנות כך במושב בערבה, שבו הקרקע שטוחה ויחידות האירוח הן לרוב מבנים חד קומתיים בחצר של משק. קשה הרבה יותר בבית אבן ישן על צלע הר בגליל, שבו כל מעבר בין חדרים הוא מדרגה. גם בעמק יזרעאל ובנגב השטח מישורי יחסית, ושם השיעור גבוה מהממוצע.
הגולן והכרמל יושבים באמצע, עם כצימר אחד מכל שנים עשר. בגליל העליון השיעור נמוך במעט, ובגליל המערבי ובגליל התחתון הוא כמעט אפסי. בכנרת, האזור שרבים בוחרים בו בגלל המים, לא תמצאו צימר שמסמן נגישות באתר, ומי שזקוק לכזה יצטרך לישון ברמה או בעמק ולנסוע לאגם.
התמונה הזו חשובה במיוחד למי שמתכנן חופשה סביב אירוע או חג, כשהבחירה מצטמצמת ממילא. מי שמחפש צימרים עם נגישות בגליל המערבי בסוף שבוע של חג עלול לגלות שאין מה לבחור, בעוד שבערבה או בעמק יזרעאל יש עוד כמה אפשרויות פנויות. לכן כדאי להפוך את סדר החיפוש: קודם לבחור את האזור שבו יש היצע, ורק אחר כך את התאריך. גם הזמנה מוקדמת עוזרת, כי היחידות המונגשות הן לרוב מיעוט קטן בתוך כל מתחם, ונתפסות ראשונות.

חשוב לא פחות: התג הוא הצהרה של המארח, לא אישור של בודק. צימר אחד יסמן נגישות כי יש לו מקלחת עם מושב ומאחזים, ואחר כי אפשר להגיע לדלת בלי מדרגה, גם אם חדר הרחצה צר. מבחינת אדם בכיסא גלגלים, ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין חופשה לבין לילה בלי מקלחת. לכן התג הוא נקודת התחלה טובה לחיפוש, ולא סוף הבדיקה. בפועל, מי שמתנייד בכיסא גלגלים יודע את זה היטב, ומי שמזמין בשביל הורה או חבר צריך לזכור לשאול בשמו את אותן שאלות בדיוק, עם המידות של הכיסא או ההליכון שלו.
אם הנגישות היא תנאי, כדאי לבנות את החופשה סביב האזורים שבהם יש בחירה אמיתית, ולא לנסות למצוא את המקום היחיד בגליל שמתאים:
יש היגיון בבחירה דרומית גם מעבר לצימר עצמו. רבות מהאטרקציות בערבה ובנגב, כמו מצפורים, מרכזי מבקרים ושבילים קצרים במישור, נגישות יותר משבילי ההר של הגליל. ובחורף, כשהצפון גשום ובוצי, הקרקע היבשה במדבר נוחה יותר לגלגלים.
יש גם צד מעשי לבחירה באזור עם כמה צימרים עם נגישות קרובים זה לזה. אם משהו בצימר הראשון לא מתאים בהגעה, למשל מקלחת צרה מדי או שביל חצץ שלא הופיע בתמונות, יש למארח או לכם אפשרות לעבור ליחידה אחרת באותו יישוב באותו ערב. בגליל, שבו כל מקום כזה עומד לבד ורחוק מהשכן הקרוב, טעות כזו פירושה לא פעם לחזור הביתה באמצע הלילה. ובמושבים של הערבה, המארחים מכירים זה את זה, ולעיתים קרובות יפנו אתכם בעצמם לשכן שמתאים יותר.
הקבוצה הזו לא משרתת רק אורחים עם מוגבלות. ההשוואה הבאה מראה מה בולט בה יותר מבשאר הצימרים בארץ:
| פריט או התאמה | בצימרים עם נגישות | בכלל הצימרים |
|---|---|---|
| תנור | כ-34% | כ-15% |
| מתאים לפעוטות | כ-32% | כ-15% |
| מגהץ | כ-24% | כ-11% |
| ימי כיף | כ-20% | כ-11% |
| גיים נייט | כ-18% | כ-10% |
| מזרנים נוספים | כ-8% | כ-3% |
שיעור הצימרים שמתאימים לפעוטות כמעט כפול מבשאר הארץ. מי שמגיע עם עגלה, עם תינוק במנשא ועם תיקים, מכיר את המדרגות של הצימר הגלילי: שלוש נסיעות מהרכב ועגלה שמחכה בחוץ. בצימר בלי מדרגות, העגלה נכנסת פנימה, והתינוק ישן בה ליד הספה. גם תנור, שמופיע כאן יותר מפי שניים, מעיד על יחידה שמתאימה לבישול של כמה ימים ולא רק לארוחת בוקר.
יש גם קהל שלישי, שמדברים עליו פחות: הורים מבוגרים. סבא עם ברך מנותחת או סבתא עם הליכון לא יצטרפו לחופשה משפחתית אם הצימר דורש לטפס לגלריה. צימר נגיש מאפשר לשלושה דורות לנסוע יחד, ושם השקט של המקום מקבל משמעות אחרת. מה שהופך חופשה כזו לאפשרית הוא לא רק המקלחת, אלא גם הפרטים הקטנים: כיסא נוח עם משענות ליד שולחן האוכל, מיטה שלא צריך להתכופף אליה, ותאורה בשביל שמאפשרת לצאת למרפסת בערב בלי לחשוש ממדרגה נסתרת. כדאי לשאול עליהם במפורש, כי הם לא מופיעים בשום רשימת אבזור. מי שמחפש במפורש התאמה לאורחים עם מוגבלות יכול לעבור גם על צימרים נגישים, שם המיון הוא לפי הקהל ולא לפי הפריט.
והמחיר נוח: לילה מתחיל לרוב בטווח של כ-700 עד 1,250 ₪, נמוך במעט מהצימרים בשאר הארץ. הסיבה היא בעיקר המיקום. האזורים שבהם הנגישות נפוצה, כמו הנגב ועמק יזרעאל, זולים בדרך כלל, והצימרים עצמם פשוטים ומעשיים יותר מסוויטות היוקרה של הגליל. החיסכון הזה יכול לממן לילה נוסף, וזה שווה הרבה למי שהנסיעה עצמה מעייפת עבורו, ומעדיף לחלק אותה לשני ימים רגועים.
מאחר שכל מארח מגדיר נגישות קצת אחרת, השאלות הנכונות חשובות יותר מהתג. שלחו אותן בהודעה אחת, ובקשו תמונות של כל נקודה:
כדאי לשאול גם על מה שלא רואים: האם יש תאורה בשביל בלילה, האם המארחים זמינים לעזרה, ומה המרחק למרפאה. בצימרים מבודדים בערבה או בגולן, זה עניין של חצי שעה נסיעה. מארח שעונה על כל זה בפירוט, עם תמונות, הוא סימן טוב. מארח שעונה "הכול נגיש" בלי פרטים, שווה עוד שאלה.
ולבסוף, חשבו על כל השהות ולא רק על הלילה. צימרים עם נגישות פתרו את הכניסה ואת המקלחת, אבל ארוחת הבוקר עשויה להגיע בסלסלה לדלת או להיות מוגשת בחדר אוכל משותף במעלה השביל. השאלה איפה אוכלים, ואיך מגיעים לשם, חשובה לא פחות. כך גם מקום החניה: חניה צמודה ליחידה שונה מאוד מחניה משותפת בכניסה למשק, במרחק מאה מטרים של שביל עפר.