
צימרים עם מקום למדורה
40 צימרים זמינים
רשימת הצימרים


ווילו בערבה
צימרים בעין יהב


הבקתה של גדי
צימרים בכפר יחזקאל


בקתות מול רמים
צימרים בקלע אלון

בקתת רועה בקדיתא
צימרים בכדיתה

סול סויטה בכפר
צימרים בשומרה

נוף צוקים
צימרים בצוקים

עינות בר
צימרים בגבעות בר

Hemdatya Stone Suites (חמדתיה סוויטות אבן)
צימרים באילניה

החווה של דני
צימרים בבית הלל

שני שבלולים
צימרים באניעם



אוטובוס בכרם
צימרים במצפה רמון

חוות זית המדבר
צימרים בשדה בוקר


בקתות אירוח טוביאנה
צימרים בעזוז


Kolma (קולמה)
צימרים במצפה רמון


Bali Carmel (באלי כרמל)
צימרים בדלית אל כרמל





beit nofesh waiss (בית נופש וייס)
צימרים בבית הלל

Hamsa Suite (סוויטת חמסה)
צימרים במג'דל שמס


Felina Place (המקום של פלינה)
צימרים בגני יוחנן

The Fig & Pecan House (בית התאנה והפקאן)
צימרים בלהבות הבשן





Zimmerbus (צימרבוס)
צימרים בעזוז


וילה אושר
צימרים במצפה רמון

אחוזת הכורמים
צימרים בחד נס
חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם מקומות אחרים לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
צימרים עם מקום למדורה מחזירים את החופשה לדבר הכי בסיסי: אש, שמיים חשוכים ואנשים שיושבים סביב. ג'קוזי, מזגן וטלוויזיה גדולה יש כמעט בכל מקום, אבל מעגל אבנים בחצר, ערמת עצים מוכנה וכיסאות נמוכים מסביב הם נדירים יותר ממה שנדמה: רק כ-5% מהצימרים באתר מסמנים מקום למדורה. והמפה שלהם הפוכה מהמפה הרגילה של הצימרים בארץ. בעוד שרוב היחידות יושבות בגליל ובגולן, המדורה שייכת למדבר: בערבה כחמישית מהצימרים מסמנים אותה, ובנגב כאחד מכל שבעה.
הקבוצה הזאת גם מספרת על סוג מסוים של אירוח. כמחצית מהמקומות מסומנים כמבודדים, לעומת פחות משליש בשאר הצימרים, ורובם המכריע כפריים, עם גינה וחניה ליד היחידה. יש כאן יותר אופניים לאורחים, יותר מקלחות חוץ ויותר תנורים מבכל קבוצה אחרת, כלומר מקומות שבהם מבלים בחוץ ומבשלים לבד. ולמרות כל זה, המחירים צנועים: הטווח כולו נע מכ-500 ₪ ועד כ-1,700 ₪ ללילה, בלי הקצה היוקרתי שיש לכמעט כל תכונה אחרת. בהמשך תמצאו איפה כדאי לחפש, מה מדורה בצימר משנה בכל עונה, ומה צריך לשאול לפני שמדליקים גפרור.
צימרים עם מקום למדורה הם עניין של מדבר
הפיזור לפי אזור הוא הממצא הבולט ביותר. בערבה כ-20% מהצימרים מסמנים מקום למדורה, בנגב כ-14%, ובכל אזור בצפון השיעור לא עובר כ-6%: בגולן ובעמק יזרעאל כ-6%, בגליל העליון ובגליל התחתון כ-4%, בכרמל כ-3%, ובמערב הגליל כמעט אין. בכנרת ובים המלח לא מצאנו אף צימר שמסמן מקום למדורה.
יש לכך הסבר פשוט. במדבר, הלילה הוא חלק מהחוויה: השמיים פתוחים, אין אורות של יישובים סמוכים, והטמפרטורה יורדת מהר אחרי השקיעה, גם אחרי יום חם. מדורה היא הדרך הטבעית לבלות ערב כזה, ומארחים בנגב ובערבה בנו את המתחמים שלהם סביבה, לעתים בהשראת אוהלי אירוח בדואיים ומאהלי מדבר. בצפון, לעומת זאת, רבים מהצימרים יושבים בתוך מושבים צפופים, ליד יערות, ושם מדורה פתוחה מסובכת יותר גם מבחינת השכנים וגם מבחינת בטיחות.
בין היישובים, מסעדה בצפון הגולן מובילה, ואחריה אילניה, כפר יחזקאל, עזוז, חד נס ובית הלל. עזוז, יישוב קטן ומבודד בפתחת ניצנה, מייצג היטב את הדרום: מי שמחפש לילה של מדורה בלב המדבר יכול להתחיל מצימרים בעזוז. בצפון, מסעדה למרגלות החרמון היא המקום שבו מדורה בחורף היא כמעט חובה, ואפשר לראות את האפשרויות בצימרים במסעדה.
העונה משנה את התמונה. במדבר, צימרים עם מקום למדורה נהנים מהחורף ומהאביב, כשהימים נעימים לטיול והלילות קרים מספיק כדי לרצות אש עד חצות. בקיץ הלילות במדבר עדיין מתקררים, אבל החום של היום והרוח הופכים מדורה לפחות מזמינה, ולעתים המארח יבקש לוותר עליה. בצפון ההפך: שם המדורה נעימה בסתיו ובחורף, בין גשם לגשם, ובקיץ היא חשופה להגבלות של עונת השריפות. מי שבוחר אזור לפי האש צריך לבחור גם את החודש.
ויש עוד דבר שהמדבר נותן ושהצפון מתקשה להתחרות בו: חושך אמיתי. בערבה ובפתחת ניצנה אין כמעט אורות של ערים בסביבה, וכשהמדורה דועכת השמיים מתמלאים בכוכבים. ערב כזה הוא סיבה מספיקה לנסוע שעות דרומה.

צימרים עם מקום למדורה הם צימרים של שקט
מדורה טובה צריכה מרחק מהשכנים, ולכן לא מפתיע שכמחצית מהמקומות בקבוצה מסומנים כמבודדים. זו לא רק תכונה של מיקום, אלא של אווירה: חצר גדולה, גינה ברוב המוחלט של המקומות, ופרטיות מלאה ברוב גדול מהם. מי שמחפש ערב בלי רעש של כביש ובלי אורות של שכונה יכול להצליב עם צימרים מבודדים, שם תמצאו חפיפה גדולה.
יש גם רשימה של תכונות שמופיעות כאן הרבה יותר מבשאר הצימרים, וכולן מתחברות לבילוי בחוץ:
- אופניים לאורחים מופיעים בכאחד מכל שבעה מקומות, תכונה שכמעט לא קיימת בשאר הארץ.
- מקלחת חוץ, לשטוף אבק ועשן לפני הכניסה ליחידה, מופיעה כאן פי כמה מהרגיל.
- קמין מופיע בכחמישית מהמקומות, כמעט פי שלושה מהמקובל, כך שגם כשקר מדי לשבת בחוץ, האש נשארת.
- תנור מסומן בקרוב לשליש מהמקומות, כמעט כפול מהרגיל, ומתאים למי שמכין בפנים ומסיים ליד האש.
- בריכה מגודרת מופיעה בכחמישית מהם, ושיעור התינוקות והפעוטות גבוה מהממוצע.
הנתון האחרון חשוב. הקבוצה הזאת מסומנת למשפחות יותר מהממוצע, ולתינוקות ולפעוטות בשיעור גבוה מהרגיל. משפחה עם ילדים קטנים שרוצה ערב של תפוחי אדמה באש ומרשמלו על מקל תמצא כאן מקומות שחשבו עליה, אבל תצטרך לבדוק מראש איך מעגל האש מופרד מהשביל שבו הילדים רצים.
גם לחבורות יש כאן מקום. רוב המקומות מסומנים לחברים, יותר מהשיעור הכללי, ובחלקם יש גם כלי אירוח לקבוצות ומקרר גדול. ערב של חברים סביב אש, עם גיטרה ובקבוק יין, הוא אחד השימושים הוותיקים ביותר של צימר, וצימרים עם מקום למדורה הם המקום הטבעי לו. רק זכרו שבמושב, גם כשהיחידה מבודדת, קולות סביב המדורה נשמעים רחוק בשקט של הלילה.
צימרים עם מקום למדורה בלי תג מחיר של יוקרה
החציון של צימרים עם מקום למדורה זהה לזה של הצימרים בכלל, כאלף ₪ ללילה, אבל הטווח שלהם צר יותר. הרבע הזול נפתח סביב 800 ₪, הרבע היקר סביב 1,300 ₪, והיקר ביותר בקבוצה נעצר סביב 1,700 ₪. אין כאן בתי יוקרה של אלפים רבים, וזה מתאים לאופי: המדורה היא תענוג פשוט, והמארחים שמציעים אותה מכוונים לחוויה כפרית ולא לפינוק של מלון.
בין האזורים יש הבדל מעניין. בגולן, הצימרים עם מקום למדורה זולים מהשכנים שלהם, סביב 800 ₪ לעומת כ-1,100 ₪, כנראה כי אלה יחידות כפריות פשוטות יותר. בנגב המצב הפוך: צימר עם מדורה נפתח סביב 1,100 ₪, לעומת כ-600 ₪ בשאר הצימרים באזור. שם המדורה שייכת לרוב למתחמי מדבר מושקעים, עם חצר מעוצבת ופינת ישיבה מסביב לאש, ולא ליחידה פשוטה בעיירה. בגליל העליון כמעט אין הבדל.
| אזור | חלק הצימרים עם מקום למדורה | לילה עם מדורה מול בלי (חציון) |
|---|---|---|
| ערבה | כ-20% | אין די נתוני מחיר |
| נגב | כ-14% | סביב 1,100 ₪ לעומת כ-600 ₪ |
| גולן | כ-6% | סביב 800 ₪ לעומת כ-1,100 ₪ |
| עמק יזרעאל | כ-6% | אין די נתוני מחיר |
| גליל עליון | כ-4% | סביב 1,000 ₪ לעומת כ-1,050 ₪ |
מחיר ידוע יש רק לכמחצית מהמקומות, ובמדבר במיוחד המחיר עשוי להשתנות בין לילה של אמצע שבוע לסוף שבוע בעונה, כשהחורף והאביב מביאים את רוב המטיילים. שאלו את המארח גם אם העצים כלולים במחיר.
המסקנה המעשית פשוטה. מי שמחפש ערב אש בתקציב צנוע ימצא את האפשרויות הזולות בגולן, ביחידות כפריות שבהן המדורה היא תוספת לחצר ולא לב המתחם. מי שמוכן לשלם יותר על חוויה שלמה, עם נוף מדברי פתוח, ישיבה מעוצבת סביב האש ושקט מוחלט, ימצא אותה בנגב ובערבה, שם הפער מול השכנים משקף בעיקר את סוג המקום. ובשני המקרים, הטווח כולו נעצר הרבה לפני המחירים של בתי היוקרה, כך שאפשר לבחור לפי האווירה ולא לפי הארנק. מה שכן כדאי לשקלל הוא הדרך: לילה בערבה דורש נסיעה ארוכה, וכדאי להפוך אותו לשניים או שלושה לילות ולא לבזבז את רוב הזמן על הכביש.
לפני שמדליקים: עצים, רוח והגבלות
"מקום למדורה" יכול להיות הרבה דברים: מעגל אבנים פשוט בחול, קערת אש ממתכת על דק, או פינת ישיבה בנויה עם ספסלים סביב. הסימון לא אומר מי מספק את העצים, אם יש ציוד כיבוי ליד, או אם מותר להדליק בכל ערב. בימי שרב ובחודשי הקיץ, כשהעשב יבש, חלות לעתים קרובות הגבלות על הדלקת אש בשטחים פתוחים, ומארח אחראי יגיד לכם אם הלילה מותר. לפני שמגיעים, שווה לעבור על הרשימה:
- האם העצים מסופקים, כלולים במחיר, או שצריך להביא?
- האם יש דלי מים, מטף או ברז קרוב למעגל האש?
- האם מותר להדליק בכל ערב, ועד איזו שעה?
- האם יש רשת או שיפוד לבישול על האש, או שהמדורה היא לחימום בלבד?
- כמה רחוק מעגל האש מהיחידה ומהשכנים, ומאיזה כיוון נושבת הרוח בערב?
שאלת הרוח נשמעת קטנה, אבל במדבר היא חשובה: רוח ערב יכולה להעיף ניצוצות ולהכניס עשן ליחידה. מארחים ותיקים יודעים איפה למקם את האש, ושווה להקשיב להם. ובסוף הערב, כבו את האש עד הסוף במים, גם אם נראה שהגחלים כבו מעצמן.
ומה הסימון לא מבטיח? גם בצימרים עם מקום למדורה שמסומנים בבירור, הוא לא אומר שהמדורה פרטית. במתחמים של כמה יחידות מעגל האש עשוי להיות משותף, ומי שחלם על ערב לשניים ימצא את עצמו ליד משפחה מהיחידה הסמוכה. שאלו אם המדורה צמודה ליחידה שלכם, ואם יש עוד אחת במתחם. ושאלו גם על פינת הישיבה: כיסאות נוחים ושמיכה ליד האש עושים את ההבדל בין ערב של חצי שעה לערב שנמשך עד מאוחר.