
צימרים עם מרחב מוגן
6 צימרים זמינים
רשימת הצימרים


ווילת אתרוג
צימרים באשלים



Astra Hermon (אסטרה חרמון)
צימרים במג'דל שמס

מגדלא רזורט 2
צימרים במגדל
חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם מקומות אחרים לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
צימרים עם מרחב מוגן הם שאלה שמשפחות רבות שואלות עוד לפני שהן שואלות על הנוף. בצפון, ליד הגבולות ובעוטף, ממ"ד בתוך היחידה הוא ההבדל בין לילה שקט לבין ריצה בחושך עם ילדים ישנים אל מקלט ציבורי שאת מקומו אתם לא מכירים. ובכל זאת, רק כ-1% מהצימרים באתר מסמנים במפורש מרחב מוגן. זה לא אומר שרוב הצימרים בלי ממ"ד. זה אומר שרוב המארחים לא חשבו לציין זאת, או שהיחידה שלהם ישנה, צמודה לבית ומשתמשת בממ"ד של המשפחה. המשמעות המעשית ברורה: מי שהנושא חשוב לו לא יכול לסמוך על הסינון לבד, ועליו לשאול.
הקבוצה הקטנה של מי שכן סימנו נראית שונה משאר הצימרים בכמה דרכים. כ-83% מהמקומות מסומנים לילדים ולמשפחות, לעומת כ-58% וכ-63% בכלל הצימרים. כשני שלישים מחזיקים חדרים משפחתיים, וכשליש מסומנים לאיחוד משפחתי ולקבוצות. במילים אחרות, מי שמסמן ממ"ד חושב על משפחה עם ילדים. בהמשך נסביר מה בדיוק נחשב מרחב מוגן ומה לא, אילו שאלות כדאי לשאול לפני שמזמינים, איך מתכוננים להתרעה בצימר לא מוכר, איפה בארץ נמצאים הצימרים שסימנו ממ"ד וכמה עולה לילה אצל המקומות שפרסמו מחיר.
מה נחשב מרחב מוגן בצימר, ומה לא?
מרחב מוגן דירתי, ממ"ד, הוא חדר עם קירות ותקרה מבטון מזוין, דלת פלדה וחלון הדף מפלדה, שנבנה לפי תקן של פיקוד העורף. בבתים שנבנו מאז מלחמת המפרץ הוא חלק מחייב מכל בית חדש, ולכן ביחידות אירוח חדשות יש סיכוי טוב שהוא קיים. ביחידות שנבנו לפני כן, או ביחידות שהן מבנה עץ קל בחצר, אין בדרך כלל ממ"ד, והפתרון הוא מקלט משותף, מרחב מוגן קומתי או הממ"ד של בית המארח.
ההבדל בין הפתרונות האלה משמעותי. כשהממ"ד בתוך היחידה, אתם נכנסים אליו בשניות, ואפשר אפילו לישון בו בלילות מתוחים. כשהממ"ד נמצא בבית המארח, צריך לצאת מהיחידה, לחצות חצר ולהיכנס לבית של משפחה אחרת, לפעמים באמצע הלילה. כשמדובר במקלט ציבורי, המרחק יכול להיות כמה דקות הליכה, וזה לא מעשי באזורים שבהם זמן ההתגוננות קצר. לכן השאלה הנכונה היא לא "יש ממ"ד?" אלא "איפה הוא, ותוך כמה שניות מגיעים אליו מהמיטה?".
כדאי לדעת גם מה התג לא מבטיח. גם צימרים עם מרחב מוגן שסומן לא תמיד מחזיקים בו מיטה, והוא משמש לעיתים כחדר שינה של הילדים, כמחסן או כחדר עבודה. ממ"ד שמשמש כמחסן מלא חפצים הוא ממ"ד שקשה להיכנס אליו מהר. שאלו אם הוא פנוי, אם הדלת נסגרת כמו שצריך ואם החלון נטרק בקלות.
יש גם הבדל בין ממ"ד למקלט פרטי ישן. בחלק מהמושבים הוותיקים יש מקלטים תת קרקעיים מתקופות קודמות, לפעמים בחצר של המשק עצמו. מקלט כזה מוגן היטב, אבל הירידה אליו במדרגות בחושך, עם ילדים או עם מבוגרים שמתקשים בהליכה, אינה פשוטה. אם זה הפתרון שהמארח מציע, בדקו שיש תאורה בדרך, שהדלת לא נעולה ושאין בפנים לחות ועובש, שנפוצים במקלטים שלא נפתחים הרבה. במתחמי אירוח גדולים יש לעיתים מרחב מוגן משותף שנבנה במיוחד, וזה פתרון טוב, בתנאי שהוא קרוב ליחידה שלכם.
- ממ"ד בתוך היחידה: הפתרון המהיר ביותר, ולעיתים הוא גם חדר שינה.
- ממ"ד בבית המארח: דורש מעבר בחצר, כדאי לתרגל את הדרך ביום.
- מרחב מוגן קומתי או מקלט משותף: מתאים למתחמים, בדקו את המרחק.
- מקלט ציבורי ביישוב: הפתרון החלש ביותר באזורים עם זמן התגוננות קצר.

בצימרים עם מרחב מוגן הקהל הוא משפחה עם ילדים
הדפוס בנתונים ברור. כשבודקים מה מבדיל את הצימרים עם מרחב מוגן משאר הצימרים, הפער הגדול ביותר הוא בקהל: ילדים ומשפחות מסומנים בכ-83% מהמקומות, חברים בכשני שלישים, ואיחוד משפחתי וקבוצות בכשליש, פי שניים בערך מהמקובל. במקביל, התג רומנטי מופיע כאן פחות מבשאר הארץ, כשני שלישים לעומת כ-86%. אלה לא צימרים זוגיים קטנים בין עצים, אלא יחידות שבנויות לכמה אנשים, לרוב עם חדר שינה נוסף, מטבח מלא ומקום לילדים.
זה הגיוני. משפחה עם ילדים קטנים היא הקהל שהכי חושש מהתרעה באמצע הלילה, והיא גם הקהל שבוחר צימר עם כמה חדרים. כשממ"ד הוא אחד החדרים, הוא משמש גם כחדר שינה לילדים, וכך נחסך הצורך להעיר אותם. מי שמתכנן חופשה משפחתית רחבה יותר יכול לחפש גם בצימרים לאיחוד משפחתי, ולשאול כל מארח על המרחב המוגן ישירות.
ויש גם צד של פינוק. כשליש מהמקומות מחזיקים סאונה, פי ארבעה בערך מהמקובל, ובחלקם יש ספא וחדר טיפולים. נעימת החליל, למשל, משלב ממ"ד עם חדר טיפולים, סאונה ובריכה מגודרת, ואהבת הדס משלב ממ"ד עם סאונה וצ'ק אין עצמי. מי שמחפש בעיקר את החום יכול לבדוק גם צימרים עם סאונה, אבל שם לא בטוח שתמצאו מרחב מוגן.
הצד המעשי של היחידות האלה בולט גם הוא. טלוויזיה, אינטרנט אלחוטי ומכונת קפה מופיעים בכל המקומות, ומטבח וקומקום בכ-83% מהם. כשליש מחזיקים תנור וגלאי עשן, וכשישית מדיח כלים ופינת אוכל גדולה. אלה פרטים של בית שאפשר לבלות בו כמה ימים עם ילדים, לבשל ארוחה ולא לצאת למסעדה בכל ערב. בימים מתוחים, כשמעדיפים להישאר קרוב לבית, מטבח מאובזר וטלוויזיה הופכים מנוחות לצורך.
| פריט או קהל | בצימרים עם מרחב מוגן | בכלל הצימרים |
|---|---|---|
| ילדים | כ-83% | כ-58% |
| חדרים משפחתיים | כ-67% | כ-40% |
| סאונה | כ-33% | כ-8% |
| מכונת קפה | בכל המקומות | כ-68% |
| רומנטי | כ-67% | כ-86% |
התרעה בצימר לא מוכר: הכנה של חמש דקות
גם בצימרים עם מרחב מוגן בתוך היחידה, כדאי להתכונן ביום הראשון. רוב אזורי הארץ מוגדרים לזמן התגוננות של דקה וחצי, אבל ביישובים הקרובים לגבולות הזמן קצר בהרבה, ובחלקם הוא מיידי. את הזמן המדויק ליישוב שלכם אפשר לבדוק באתר פיקוד העורף או ביישומון שלו, ושווה לעשות זאת עוד לפני ההגעה. הנה רשימה קצרה שכדאי לעבור עליה מיד אחרי שנכנסתם:
- הורידו את יישומון פיקוד העורף והגדירו את היישוב שבו אתם נמצאים.
- לכו פעם אחת מחדר השינה לממ"ד, ביום, כדי לדעת את הדרך בחושך.
- בדקו שהדלת והחלון נסגרים, ושאין בממ"ד חפצים שחוסמים את הכניסה.
- השאירו בממ"ד מים, פנס, מטען לטלפון ומשהו קטן לילדים.
- שאלו את המארח מה עושים אם החשמל נופל, ואיפה המפתח של השער.
ההנחיות הכלליות של פיקוד העורף הן להיכנס לממ"ד, לסגור את הדלת ואת חלון הפלדה ולהישאר כעשר דקות. כדאי לזכור שהנחיות יכולות להשתנות לפי המצב, ושההנחיה המחייבת היא זו של פיקוד העורף ולא של המארח. מארח טוב ישמח להסביר, אבל האחריות להכיר את הכללים היא שלכם.
ועוד נקודה למשפחות עם ילדים: ילד שמכיר את הממ"ד מראש מגיב בשקט רב יותר. הפכו את הסיור הראשון למשחק, תנו לו לבחור פינה ולהניח בה בובה, והתרעה בלילה תהיה פחות מפחידה. בחלק מהמקומות הממ"ד הוא חדר הילדים, וזה הפתרון הטוב ביותר. ומי שמגיע עם הורים מבוגרים, או עם בן משפחה שמתקשה בהליכה, צריך לחשוב גם עליהם: מדרגות, מעבר בחצר חשוכה או דלת פלדה כבדה הם מכשול של ממש. כדאי לבקש יחידה בקומת הקרקע, קרובה ככל האפשר לחדר הממוגן, ולוודא שאפשר לפתוח את הדלת בקלות. שיחה של שתי דקות עם המארח על כך חוסכת לחץ גדול ברגע האמת.
מאשלים ועד עבדון: איפה נמצאים הצימרים עם מרחב מוגן
הצימרים שסימנו ממ"ד מפוזרים במקומות שונים מאוד. בכנרת כ-3% מהצימרים מחזיקים את התג, בנגב כ-2%, ובגליל העליון ובגליל המערבי כ-1%. בין היישובים: עבדון, מושב בגליל המערבי קרוב לגבול הלבנון, מג'דל שמס שלמרגלות החרמון, אמירים בגליל העליון, מגדל על שפת הכנרת, אשלים בנגב ואפילו רחובות במרכז. דווקא בגבול הצפון, שבו הסיכון גבוה, ממ"ד בתוך היחידה הוא שיקול מרכזי, ומי שמתכנן חופשה שם יכול לעבור על צימרים בגליל מערבי ולשאול כל מארח את אותה שאלה.
המחירים שאנחנו מכירים נעים בטווח רחב. Tara נפתח סביב 700 ₪ ללילה ומציע חדרים משפחתיים ונוף. מגדלא רזורט 2 נפתח סביב 2,800 ₪, וווילת אתרוג סביב 3,950 ₪, עם מיטות נפרדות, מדיח כלים ופינת אוכל גדולה, כלומר בית לקבוצה גדולה. לגבי חלק מהמקומות אין מחיר מפורסם. ההבדל במחיר נובע מגודל היחידה, לא מהממ"ד עצמו.
כל אזור מביא שאלה אחרת. בעבדון ובמושבי הגליל המערבי הסמוכים לגבול, זמן ההתגוננות קצר, ולכן ממ"ד בתוך היחידה הוא כמעט תנאי לחופשה רגועה. באמירים ובמגדל, רחוק יותר מהגבול, הזמן ארוך יותר ויש יותר גמישות. במג'דל שמס, הכפר הדרוזי הגדול שלמרגלות החרמון, כדאי לשאול גם על מקלטים ציבוריים בכפר. ובאשלים שברמת הנגב, מושב קטן בלב המדבר, המרחקים בין הבתים גדולים, וממ"ד ביחידה חוסך ריצה בחושך המדברי.
ומה עם כל השאר? רוב הצימרים בארץ לא סימנו מרחב מוגן, אבל רבים מהם בכל זאת מחזיקים כזה. אם מצאתם צימר שמתאים לכם בכל דבר אחר, אל תוותרו עליו בגלל תג חסר: שלחו הודעה קצרה ובקשו מהמארח לתאר את הדרך מהמיטה אל החדר הממוגן. התשובה תגיע בדרך כלל תוך דקות, והיא תלמד אתכם גם משהו על המארח.