
יחידת אירוח נעם
דירות נופש בנתיב הל"ה
זוגות שרוצים ג'קוזי ושקט ישנו בגבעות שמעל עמק האלה, באשתאול, בכפר אוריה ובלוזית, ובתוך הקיבוץ עצמו מחכה דירת נופש פשוטה למי שבא בעיקר לשבילים.

דירות נופש בנתיב הל"ה

צימרים בלוזית

צימרים באשתאול


צימרים בטל שחר

צימרים בנווה אילן



צימרים בנוף איילון

צימרים בגני יוחנן


צימרים ברחובות
חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם מקומות אחרים לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
שקיעה מעל תל עזקה, כוס קפה ביד על סלע חם, ולמטה עמק האלה מאפיר לאט לכיוון הקיבוץ. זה הרגע שזוגות זוכרים מסוף שבוע בשפלה, ובשבילו רבים מתחילים לתכנן צימרים בנתיב הל"ה. רק שחשוב לדעת מראש: בתוך הקיבוץ אין היום צימר פנוי להזמנה. יש בו יחידת אירוח אחת, יחידת אירוח נעם, אבל היא דירת נופש פשוטה ולא צימר עם ג'קוזי ופינוק, ומי שרוצה את החוויה המלאה ילון בגבעות שמסביב.
הבשורה הטובה היא שהגבעות האלה קרובות. צפונה, בדרך להרי יהודה, נמצאים אשתאול וכפר אוריה, כ-11 עד 12 ק"מ בקו ישר. מערבה, בלוזית, יש סוויטות עם אמבט ספא. דרומה, באמציה, ממתין צימר שקט בקצה הבקעה, ומזרחה, בעין כרם, אפשר לישון בשולי ירושלים. כך שהלילה עובר בצימר, והבוקר והשקיעה שייכים לעמק. בהמשך תמצאו איך מחלקים את הזמן בין הלינה לטיול, מה ההבדל בין צימר לבין היחידה שבקיבוץ, ואילו שאלות שווה לשאול לפני שסוגרים.
צימרים בנתיב הל"ה עצמו אין כרגע, והדרך הנכונה לחשוב על סוף שבוע כזה היא כמו על סרט בכמה תמונות. התמונה הראשונה מתרחשת בצימר, השנייה בתצפית, השלישית שוב בצימר, והרביעית בשביל ליד הקיבוץ. הצימרים הקרובים יושבים כ-9 עד 19 ק"מ בקו ישר מהקיבוץ, וזה בדיוק מה שמאפשר את הקצב: לא נוסעים כל היום, אבל גם לא נתקעים במקום אחד.
לזוג שבא לנוח, הצימר הוא העיקר והעמק הוא הקינוח. לכן כדאי לבחור את הצימר לפי מה שתעשו בו: ג'קוזי בערב, בריכה מחוממת בבוקר, ארוחת בוקר שמגיעה לדלת. ולזוג שבא לטייל, דווקא הקרבה לשבילים היא העיקר, והצימר צריך להיות פשוט, נקי ושקט. שתי הגישות עובדות כאן, כי העמק מספיק קטן כדי שכל צימר בגבעות יחזיק אותו בנסיעה קצרה.
עוד שיקול פשוט הוא מאיפה אתם מגיעים. זוג שיוצא ממרכז הארץ עובר בדרך ליד טל שחר וכפר אוריה, ולכן צימר בצפון הגבעות חוסך לו נסיעה הלוך ושוב בתחילת סוף השבוע. זוג שיוצא מירושלים יורד דרך הרי יהודה, ונווה אילן או עין כרם נמצאים ממש על הדרך שלו. ומי שבא מהדרום, מקריית גת או מבאר שבע, ימצא באמציה מקום לעצור בו עוד לפני שהוא נכנס לעמק. בחירה לפי הכביש נשמעת טכנית, אבל היא שווה שעה של שקט ביום שישי.
וכדאי גם להחליט כמה לילות. לילה אחד מספיק לשקיעה בתל עזקה ולבוקר בצימר. שני לילות מאפשרים לחלק את שבת בין ג'קוזי לשביל, בלי לרוץ, וזה הקצב שהעמק הזה באמת מבקש. שלושה לילות כבר מאפשרים יום שלם בירושלים או במערות השפלה, וחזרה לצימר בערב, כשהגבעות שקטות והג'קוזי חם.

במקום צימרים בנתיב הל"ה, כל כיוון יוצא מהעמק אל נוף אחר, וכדאי לבחור לפי האווירה ולא רק לפי המרחק. צפונה הגבעות מתכסות ביער ומתחילות לטפס, מערבה הן נמוכות ופתוחות, דרומה הנוף מתרחב לכיוון הנגב, ומזרחה ההרים מתקרבים לירושלים. ההבדל הזה מורגש בבוקר, כשאתם פותחים את הדלת ורואים מה מחכה בחוץ. הנה כמה צימרים קרובים, כל אחד עם האופי שלו:
| הכיוון מהקיבוץ | הנוף שתקבלו | הזוג שזה בשבילו |
|---|---|---|
| צפונה, אשתאול וכפר אוריה | יער ומדרונות בתחילת הרי יהודה | זוג שרוצה בריכה מחוממת וקרבה לכביש |
| מערבה, לוזית | גבעות השפלה הנמוכות | זוג שבא בשביל ארוחת בוקר ואמבט ספא |
| דרומה, אמציה | שולי הבקעה, מרחב ושקט | זוג שמחפש להתנתק לגמרי |
| מזרחה, עין כרם ונווה אילן | הרים, טרסות ואורות ירושלים | זוג שמשלב ערב בעיר ובוקר בעמק |
אם הצפון והמזרח מושכים אתכם יותר, אפשר לראות גם את כל הצימרים בהרי יהודה, שם יש מבחר רחב יותר של ג'קוזי, נוף והרים. לזוג שסופר כל שקל יש גם את פנינת עין כרם, כ-19 ק"מ מזרחה בשולי ירושלים: המחיר שם נפתח סביב 500 ₪ ללילה, יש מיטות נפרדות, נגישות וסמארט טיוי, והסמטאות של עין כרם, עם הכנסיות והגנים שבמדרון, נמצאות במרחק הליכה. זה צימר עירוני יותר, בלי חצר כפרית, אבל עם ערב אחר לגמרי. ומשפחה עם ילדים שלא רוצה ויתורים תשים לב ל-Tal Shahar Zimmers בטל שחר, כ-15 ק"מ צפון מערבה, שיש בו מתקני משחק, לול וגישה נוחה, וסביב 700 ₪ ללילה.
יחידת אירוח נעם נמצאת בתוך נתיב הל"ה עצמו, ולכן, כל עוד צימרים בנתיב הל"ה לא נפתחו, היא האפשרות היחידה לישון ממש בקיבוץ. לילה בה נפתח סביב 550 ₪, ומחכים בה ערסל, משחקי קופסה, מגהץ, מייבש שיער וערוצי כבלים. אבל חשוב להבין מה ההבדל: דירת נופש היא מקום מגורים רגיל לכמה לילות, עם מטבח ושגרה של בית. צימר נבנה סביב הרגע הזוגי, עם ג'קוזי, נוף, תאורה רכה ולפעמים ארוחת בוקר.
מי שמגיע בעיקר לטייל, ירוויח מהיחידה בקיבוץ הרבה. אפשר לצאת ברגל בבוקר, לחזור לנוח בצהריים בלי לנסוע, ולשבת בערב בשקט של קיבוץ קטן. מי שמגיע בשביל הפינוק, יעדיף צימר בגבעות ויבוא לקיבוץ רק לשבילים. אין כאן בחירה נכונה אחת, ויש זוגות שמחלקים: לילה אחד ביחידה שבקיבוץ, ולילה שני בצימר עם ג'קוזי צפונה משם.
יש גם הבדל מעשי של אוכל. בדירת נופש מבשלים, ולכן קונים בבית שמש או בדרך ומגיעים עם שקיות. בצימר יש לרוב מטבחון קטן, ולפעמים ארוחת בוקר שמגיעה בסלסלה, אבל לא תמיד כיריים מלאות. אם אתם מתכננים לבשל ארוחת שישי, שאלו מראש מה יש במטבח, כי בשבת בעמק אין הרבה מקומות פתוחים לאכול בהם.
נתיב הל"ה נקרא על שם מחלקת הל"ה, לוחמי ההגנה שיצאו במלחמת העצמאות לגוש עציון הנצור ולא הגיעו. את הקיבוץ הקימו בתום המלחמה לוחמים של חטיבת הראל שהשתחררו מהצבא, במקום שבו עמד קודם הכפר בית נטיף. הסיפור הזה נוכח במקום, ולזוג שמבקר בקיבוץ כדאי להקדיש כמה דקות לאתרי ההנצחה, בשקט.
את הבדידות של ראשית דרכו אפשר עוד לדמיין: נתיב הל"ה עמד אז לבד מול הגבול, ורק כשקמו מושבי חבל עדולם סביבו הפסיק להיות נקודה אחרונה במפה. מכאן גם השקט שלו היום: קיבוץ קטן, בלי כביש ראשי שחוצה אותו, עם שדות שנפתחים לכל כיוון. זוג שמגיע מהעיר מרגיש את ההבדל כבר בכניסה, כשהרעש נגמר והעמק מתחיל. כדאי לכבד את החיים של התושבים: לנסוע לאט בשבילים הפנימיים, לא לחנות בפתחי בתים, ולשמור על שקט בשעות הערב.
מעבר לזה, העמק מלא ברגעים קטנים. העלייה לתל עזקה קצרה, ומלמעלה רואים את העמק שבו לפי המסורת עמד דוד מול גוליית. חורבת בית נטיף, שרידי כפר ביזנטי גדול, היא מטרה נעימה לטיול של אחר הצהריים. ובלילה, הרחק מאורות העיר, השמיים מעל העמק חשוכים ומלאים כוכבים, וזה זמן טוב לחזור לצימר ולהדליק את הג'קוזי.
זוג שמתכנן הצעת נישואין ימצא בעמק תפאורה מושלמת: תצפית בשקיעה, שקט, ונסיעה קצרה לצימר עם בריכה. שווה לבדוק גם את הצימרים להצעת נישואין, שם יש מקומות שמארחיהם רגילים לעזור בהפתעה, מפרחים בחדר ועד בקבוק יין שמחכה בכניסה. בכל מקרה, ספרו למארח מראש, כדי שהחדר יהיה מוכן לפני שאתם חוזרים מהתצפית.
כמה מילים על התזמון בתל עצמו. השמש שוקעת מעל השפלה שבמערב, ולכן כדאי להגיע לראש התל כחצי שעה לפני השקיעה, למצוא סלע נוח ולתת לאור לרדת לאט על השדות. קחו שכבה חמה גם באביב, כי אחרי השקיעה הרוח בעמק מתקררת מהר. ואם אתם רוצים לצלם, האור הטוב ביותר מגיע דווקא בדקות שאחרי שהשמש נעלמה, כשהעמק נצבע בכחול ובוורוד.
בחורף, כשהשדות ירוקים אחרי הגשם, גם השבילים בוציים יותר, ונעליים סגורות הן חובה. באביב, בעונת הפריחה, השבילים מלאים במשפחות בבקרים של שבת, ולכן זוג שרוצה שקט יצא מוקדם או יחכה לשעות אחר הצהריים. בקיץ הכלל פשוט: בוקר מוקדם ושקיעה בחוץ, וכל השאר בצימר. כך גם נתיב הל"ה עצמו נשאר בשבילכם מה שהוא באמת, עמק שקט שחוזרים אליו בכל עונה.
צימרים נוספים שמצאנו לכם באזור הקרוב, עד 8 ק״מ מנתיב הל"ה.