
נוף ליער
צימרים בבירייה
2 צימרים זמינים

צימרים בבירייה

צימרים בבירייה
חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם מקומות אחרים לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
מי שמחפש צימרים בבירייה מחפש בדרך כלל דבר אחד: לישון בתוך יער, ועדיין להיות במרחק נסיעה קצרה מסמטאות צפת. המושב יושב בגובה ממוצע של כ-815 מטר, על הכתף הצפונית של העיר, ומסביבו משתרע יער בירייה, אחד היערות הנטועים הגדולים בארץ. בלילה האוויר כאן קר יותר מאשר בעמקים, בבוקר הערפל נשאר בין האורנים עד שהשמש מתחממת, ובחורף זה מהמקומות בגליל שבהם שווה באמת להדליק את הג'קוזי החם ולשבת מול החלון.
בירייה היא מושב קטן ולא מתויר. אין בו רחוב מסעדות ואין בו תנועה של סוף שבוע, ולכן מי שמגיע לכאן בא בשביל השקט ובשביל הדרכים שיוצאות מהמושב ישר אל העצים. בעמוד הזה ריכזנו את מה שחשוב לדעת לפני שמזמינים: מה היער מציע בכל עונה, איזה סיפור היסטורי עומד על הגבעה ליד, איך נראים הצימרים בבירייה שמופיעים אצלנו, ומה כדאי לברר עם המארחים לפני ההגעה. לא תמצאו כאן סטטיסטיקות, כי מדובר במקום קטן מדי בשבילן, אלא תיאור של המקום עצמו ושל יחידות האירוח שבו.
היער הוא הסיבה המרכזית להגיע. לפי קק"ל הוא משתרע על פני כעשרים אלף דונם, מהמורדות של צפת ועד ראש פינה, ושיאו מתנשא לכ-900 מטר. זה לא חורש קטן ליד בית: מדובר בגוש ירוק גדול, עם דרכי עפר, נקודות תצפית, חניוני פיקניק ושרידים עתיקים שמפוזרים בין העצים. מי שישן באחד הצימרים בבירייה יכול לצאת להליכת בוקר בלי להתניע את הרכב.
דרך הנוף שחוצה את היער היא הדרך הנוחה ביותר להכיר אותו. היא משולטת ונגישה לרכב פרטי, ומקורות שונים מתארים אותה באורך של כ-12 עד 14 ק"מ. לאורכה יש עצירות שבהן אפשר לרדת, לשבת ולהסתכל אל עמק החולה, ובימים צלולים גם אל רכסי הגולן. בחורף הדרך רטובה ולפעמים בוצית בקטעי העפר שיוצאים ממנה, אז כדאי לבדוק את מצב השבילים לפני שיוצאים עם רכב נמוך.
בתוך היער מסתתר גם בית הכנסת העתיק של נבוריה, אחד האתרים שמושכים מטיילים שמחפשים משהו מעבר לנוף. ויש מי שמעדיף לראות את היער מתוך ג'יפ: חברות טיולים מפעילות בו מסלולי שטח מודרכים, שמתאימים במיוחד לזוג שרוצה בוקר של הרפתקה ואחר כך מנוחה ארוכה ביחידה.
מה שמבדיל את הצימרים בבירייה מיחידות אירוח בעיר העתיקה של צפת הוא בדיוק המעבר הזה: נסיעה קצרה בכביש הררי, ובמקום אבני בזלת וסמטאות צפופות יש סביבכם עצי אורן, ריח שרף אחרי גשם וקולות של ציפורים בבוקר. מי שמגיע לסוף שבוע רומנטי מקבל את שני העולמות, גם ערב בגלריות וגם בוקר בשביל. ומי שמגיע עם ילדים מוצא שטחים פתוחים לריצה, בלי מכוניות ובלי צורך להשגיח על כל צעד ליד כביש.
כדאי לדעת שהיער הוא יער נטוע, כלומר רובו אורנים וברושים שניטעו בידי אדם, ולצדם צומח חורש טבעי של אלונים ואלות במקומות שבהם הניחו לו. באביב, בין העצים, פורחים רקפות וכלניות, ובסתיו אפשר לפגוש חצבים לאורך שולי הדרכים. אין צורך להיות מטיילים מנוסים כדי ליהנות מזה: הליכה של חצי שעה מספיקה כדי להרגיש שאתם רחוקים מכל מקום.

לבירייה יש שכבה היסטורית שלא תמצאו ברוב יישובי הגליל. מצודת בירייה נבנתה בימי המנדט הבריטי, סמוך למקום שבו נמצא המושב היום, והיא הזירה של האירוע הידוע בשם "העלייה לביריה", אחד הרגעים המוכרים של ההתיישבות בגליל לפני קום המדינה. היום המצודה משמשת כמוזיאון וכאתר מורשת, אחרי ששוקמה ושוחזרה בידי קק"ל והמועצה לשימור מבנים ואתרים.
המושב עצמו הוקם מעט אחר כך, במרחק כמה קילומטרים מהמצודה, בידי קבוצת עולים שהגיעו בעיקר מלוב. השילוב הזה, של אתר מורשת לאומי ושל מושב קטן ושקט שנבנה בידי משפחות עולים, נותן לחופשה כאן טעם שונה. אפשר לבקר במצודה בבוקר, לשמוע את הסיפור, ולחזור לצימר בצהריים בלי לחצות את הגליל. מי שמגיע עם ילדים גדולים מגלה שזה אחד הביקורים ההיסטוריים הקצרים והמוחשיים באזור: יש קירות, יש חצר, יש סיפור עם דמויות.
כדאי לברר מראש את שעות הפתיחה של המצודה ואם יש בה הדרכה בזמן שאתם מגיעים, כי באתרי מורשת קטנים השעות משתנות לפי עונה ולפי יום בשבוע.
דווקא ההיסטוריה הזאת עוזרת להבין למה צימרים בבירייה מרגישים אחרת מצימרים במושבים חקלאיים בעמק. המושב לא נבנה סביב שדות פתוחים אלא על רכס, בין עצים ומדרונות, ורוב הבתים צופים החוצה אל המרחב. מי שמגיע לכאן לא מחפש פעילות צפופה אלא מקום שבו אפשר לשבת במרפסת, להסתכל אל היער ולדעת שבמרחק נסיעה קצרה יש גם סיפור, גם עיר עתיקה וגם נוף פתוח לעמק החולה.
הגבעה של המצודה טובה גם לתצפית שקיעה: מכאן רואים איך האור יורד על הרכסים מסביב לצפת, ובחורף, אחרי גשם, האוויר צלול במיוחד. קחו איתכם תרמוס וכוס תה, כי ברגע שהשמש נעלמת הטמפרטורה יורדת מהר.
היחידות שמופיעות אצלנו כאן שונות מאוד זו מזו, וכדאי להכיר כל אחת לפי מה שהיא באמת מציעה:
מי שנוסע ברכב חשמלי יכול להמשיך לחפש צימרים עם עמדת טעינה גם ביישובים אחרים, כי בגליל ההררי עמדות הטעינה הציבוריות עדיין רחוקות זו מזו. ומי שמחפש בריכה שעובדת גם בדצמבר ימצא עוד אפשרויות בין צימרים עם בריכה מקורה בצפון.
כדאי לזכור שסימון של מתקן אומר שהמארח ציין אותו, לא שהוא פעיל בכל עונה. בריכה מחוממת, למשל, לפעמים מחוממת רק בחלק מהשנה או בתוספת תשלום. שאלו את זה במפורש לפני שאתם משלמים.
הפער בין היחידות הוא גם פער של סגנון חופשה. ביחידה עם בריכה מקורה ומשחקים בתוך המתחם, הלילה היקר יותר משתלם למי שמתכנן לא לזוז הרבה, למשל בסוף שבוע חורפי שבו יורד גשם בחוץ. ביחידה הפשוטה והזולה יותר, שמסומנת עם עמדת עבודה וארונות אחסון, משתלם יותר לישון כמה לילות ולצאת כל בוקר לטיול אחר בגליל העליון: לעין זיתים, לנחל עמוד או לראש פינה. שאלו את עצמכם קודם כמה שעות ביום תבלו ביחידה, ורק אחר כך השוו מחירים.
הגובה משנה כאן את החוויה יותר מכל דבר אחר. בקיץ הערבים נעימים וקרירים יחסית לשפלה ולעמקים, ולכן זה מקום טוב לברוח אליו מהחום. בחורף יורד כאן גשם רב, הרוח חזקה, ויש שנים שבהן נראה שלג על הרכסים הסמוכים לצפת. החודשים שבין הגשמים לפריחה, בסוף החורף ובתחילת האביב, הם הזמן שבו היער ירוק במיוחד ושבילי העפר כבר יבשים מספיק להליכה.
מי שמזמין צימרים בבירייה לחגים או לחופשת הקיץ צריך לזכור שהמושב קטן, ושבתקופות עומס כל היחידות בסביבה מתמלאות בבת אחת. בסופי שבוע של חורף, כשהתחזית מבטיחה קור ואולי שלג על הרכס, הביקוש באזור צפת קופץ גם הוא. אם יש לכם גמישות, לילות אמצע שבוע הם הזמן השקט ביותר ביער: השבילים ריקים, החניונים פנויים, והמארחים פנויים יותר לשיחה ולהמלצות.
ואם התאריכים לא מסתדרים כאן, היער של בירייה נגיש גם ממושבים שכנים, ואפשר לחפש צימרים בגליל עליון שנמצאים על אותו רכס.
| מקום ליד בירייה | מה תמצאו שם | למי זה מתאים |
|---|---|---|
| מצודת בירייה | מוזיאון ואתר מורשת משוחזר | משפחות עם ילדים גדולים וחובבי היסטוריה |
| דרך הנוף ביער | כ-12 עד 14 ק"מ משולטים לרכב פרטי | זוגות שרוצים תצפיות בלי הליכה ארוכה |
| בית הכנסת העתיק בנבוריה | שרידים עתיקים בתוך היער | מטיילים שאוהבים לשלב שביל ואתר |
| שיא היער | גובה של כ-900 מטר | מי שמחפש אוויר הרים ושקט |
צימרים נוספים שמצאנו לכם באזור הקרוב, עד 8 ק״מ מבירייה.