
Orel Suite (סוויטת אוראל)
צימרים באילת
6 צימרים זמינים

צימרים באילת




צימרים באילת

חפשו חופשי או נסו מטרה אחרת ונראה לכם מקומות אחרים לגמרי.
נסו לשחרר פילטר אחד ולפתוח עוד אפשרויות.
צימרים באילת הם תשובה לשאלה שהרבה זוגות שואלים את עצמם לפני שהם נוסעים דרומה: אפשר לישון בעיר של מלונות בלי מלון? אפשר, וזה נראה אחרת ממה שהמילה "צימר" מעלה בראש. אין כאן בקתת עץ ביער או בית אבן עם נוף לחרמון. צימר באילת הוא יחידת אירוח פרטית בתוך בית או בחצר של בית בשכונת מגורים, עם כניסה נפרדת, מיזוג חזק, מטבחון ופינה לשבת בערב. האורחים מקבלים פרטיות של יחידה משלהם, ובעל הבית בדרך כלל גר ממש ליד וזמין לשאלה על חוף, מסעדה או מסלול.
הם גם זולים יותר מצימרים בשאר הארץ, והפער הזה עקבי. לילה כאן נפתח בדרך כלל סביב 650 ₪, ורוב היחידות מתחילות בטווח צר מאוד של כ-600 עד 700 ₪, כשבצפון ובגליל אותה רמה מתחילה סביב 850 ₪ ומגיעה בקלות ל-1,250 ₪ ומעלה. המחיר הנמוך לא בא משום מקום: לצימרים כאן אין ג'קוזי ואין ארוחת בוקר, שני הדברים שמייקרים צימר במקומות אחרים. במקומם יש כיריים, מכונת קפה ולעיתים קרובות אמבטיה. בהמשך תמצאו מה זה אומר בפועל, מי מתאים לצימר כזה ומי יעדיף משהו אחר, והצצה לכמה מהיחידות עצמן.
הדרך הטובה להבין צימרים באילת היא להשוות אותם לשני דברים: לצימר "רגיל" בצפון, ולדירת נופש באילת. מול הצימר הצפוני, היחידה האילתית ויתרה על הפינוק הקלאסי. ג'קוזי לא מסומן כאן כלל, כשבארץ כולה יותר ממחצית הצימרים מחזיקים אחד, וגם ארוחת בוקר לא מוגשת. מול דירת נופש באילת, הצימר קטן יותר ופרטי יותר, אבל מצויד יותר במה שזוג צריך: אמבטיה, מגהץ ומכונת קפה מופיעים בו בשיעור גבוה יותר.

המשמעות היא שהצימר באילת בנוי לחופשה שבה רוב היום עובר בחוץ. בבוקר יוצאים לשנורקל או לחוף, בצהריים חוזרים למזגן, ובערב יוצאים שוב לטיילת או נשארים לבשל משהו קטן. כיריים מסומנות ברוב הגדול של הצימרים כאן, יותר מכפול מאשר בצימרים בשאר הארץ, ומכונת קפה מופיעה כמעט תמיד. זה צימר של מי שרוצה עצמאות, לא של מי שמחפש שמישהו יגיש לו מגש לחדר.
דבר נוסף שבולט: רק כשליש מהיחידות בעיר מסמנות את עצמם כמתאימים לחופשה בטבע, לעומת כמעט כולם בשאר הארץ. זה לא חסרון, זה פשוט כנות. הטבע של אילת, השונית, הקניונים של הרי אילת ומסלולי הערבה, נמצא מחוץ לשכונה, ומגיעים אליו ברכב או ברגל מהבוקר. הצימר עצמו הוא בסיס עירוני ושקט, לא חוויה שאפשר לשבת בה כל היום.
יש גם צד של ביטחון ושל נוחות שבולט כאן יותר מבצפון. כשליש מהיחידות מסמנות כספת בחדר, נתון נדיר מאוד בצימרים בשאר הארץ, ושיעור דומה מסמן מיניבר וטלוויזיה חכמה עם נטפליקס. אלה פרטים שמזכירים חדר במלון יותר מבקתה כפרית, וזה הגיוני: המארחים באילת מתחרים מול מלונות, לא מול הצימר בכפר הסמוך. מי שמגיע עם מצלמה תת ימית, מחשב נייד או תכשיטים לערב בטיילת ישמח למצוא מקום לנעול אותם כשהוא יוצא לחוף. ועוד פרט קטן אבל מועיל לאורחי הים: כשליש מסמנים מתקן לייבוש כביסה, וכמחצית מסמנים מגהץ, כך שאפשר לייבש בגדי ים בין צלילה לצלילה ולצאת לארוחת ערב בחולצה מגוהצת.
הצימרים כאן מסומנים כמעט תמיד כמתאימים לזוגות ולחופשה רומנטית, וכשני שלישים מסומנים גם כמתאימים לירח דבש. אבל הנתון המפתיע יותר הוא דווקא המשפחות: כמחצית מהצימרים באילת מסמנים התאמה לפעוטות, פי שלושה ויותר מהשיעור בצימרים בשאר הארץ, וכשליש מציעים כיסא אוכל לתינוק. זוג צעיר עם תינוק, שלא רוצה לסחוב עגלה במסדרונות של מלון גדול, ימצא כאן פתרון נוח. מי שזה העיקר בשבילו יכול להציץ גם בצימרים לפעוטות באזורים אחרים.
מי ישמח פחות? זוג שמדמיין ערב בג'קוזי מול הנוף, עם ארוחת בוקר כפרית על המרפסת למחרת. החוויה הזו נמצאת בגליל, בגולן ובחלק מהיישובים בערבה, לא בשכונה באילת. גם קבוצה של חברים שרוצה לרעוש עד מאוחר לא תתאים: יחידה צמודה לבית של משפחה מחייבת שקט, ורוב המארחים יבקשו אותו.
הצימרים באילת שונים זה מזה יותר ממה שהטווח הצר של המחיר רומז. חלקם סוויטות מעוצבות עם כספת, מיניבר וטלוויזיה חכמה, וחלקם יחידות פשוטות שמכוונות לשהייה ארוכה ולעבודה מרחוק. כמה דוגמאות מהרשימה, עם מה שהמארחים סימנו בהן:
| יחידה | מחיר פתיחה ללילה | מה מייחד את היחידה |
|---|---|---|
| Daniela | כ-1,050 ₪ | כספת, מיניבר, תנור, נטפליקס ומצלמות אבטחה בחוץ |
| Orel Suite | כ-700 ₪ | אמבטיה, כספת, מגהץ ומתקן לייבוש כביסה |
| סוויטה רוני | כ-650 ₪ | כיסא אוכל לתינוק, מגהץ ונטפליקס |
| צימר רפאל | כ-600 ₪ | יציאה מאוחרת, נגישות, תנור וכיסא לתינוק |
| Studio Caroline | כ-600 ₪ | אמבטיה, מיטת תינוק ופינות ישיבה בחצר |
The Taras Unit, היחידה הזולה ברשימה, נפתחת סביב 350 ₪ ללילה ומסמנת עמדת עבודה, כיריים ומיקרוגל: יחידה למי שבא לשבוע, עובד בבוקר ויורד לים אחר הצהריים. בקצה השני Daniela מציעה את המחיר הגבוה ביותר כאן, אבל גם אז היא עדיין קרובה לנקודה שבה צימר טיפוסי בצפון רק מתחיל. צימר רפאל מסמן גם נגישות וגם יציאה מאוחרת, שילוב נדיר שמשנה הרבה למי שטס הביתה בערב או נוהג שעות צפונה. מי שזה חשוב לו ימצא בחירה רחבה יותר בצימרים עם צ'ק אאוט מאוחר בשאר הארץ.
מה הרשימה לא מספרת? התגים הם מה שהמארח בחר לסמן, ולא תמיד הכול. יחידה שלא סימנה כיריים עשויה להחזיק פלטה חשמלית, ואמבטיה יכולה להיות גדולה ומפנקת או צרה ופונקציונלית. מאחר שרוב היחידות קטנות, שווה לבקש מהמארח תמונה של חדר הרחצה ושל המטבחון, ולשאול כמה מטרים יש בפועל. שאלה נוספת שכדאי לשאול באילת דווקא היא על הצל: חצר עם פרגולה או עץ גדול הופכת את הערב לנעים, וחצר חשופה נשארת חמה עד מאוחר בקיץ. ואם אתם מגיעים עם רכב גבוה או עם עגלה, בררו אם הכניסה ליחידה דרך מדרגות או דרך שביל ישר מהחניה.
אילת רחוקה מכל מקום אחר בארץ, וזה משנה את החשבון. מי שנוסע ברכב מהמרכז מבלה חלק גדול מהיום בדרך, ולכן לילה אחד בצימר באילת הוא כמעט תמיד בזבוז. שני לילות הם המינימום הסביר, ושלושה נותנים יום מלא בלי לחץ. מי שטס לנמל התעופה רמון מגיע מהר יותר, אבל צריך מונית או רכב שכור כדי להגיע לשכונות המגורים.
מי שרוצה לשלב את אילת עם מדבר אמיתי יכול לפצל את החופשה: לילות בעיר לים ולשונית, ולילה או שניים צפונה, באחד הקיבוצים או המושבים של צימרים בערבה, שם השמיים חשוכים והשקט מוחלט. כך מקבלים את שני הצדדים של הדרום, והמעבר ביניהם הוא נסיעה לאורך כביש הערבה.
ובחזרה לעיר עצמה: היתרון הגדול של יחידה בשכונה הוא הקצב. אין תור לבופה, אין מעלית מלאה במגבות רטובות ואין לובי רועש בחצות. בבוקר שותים קפה בחצר לפני שהחום עולה, בצהריים נחים במזגן, ובשעות אחר הצהריים, כשהאור מעל הרי אדום מתרכך, יוצאים שוב לים. מי שמגיע לאילת בפעם הראשונה אחרי שנים של חופשות במלון מגלה לא פעם שזה בדיוק הקצב שהיה חסר לו, ושההבדל במחיר משאיר מקום לעוד צלילה, לארוחת דגים טובה או ליום טיול בערבה.
צימרים נוספים שמצאנו לכם באזור הקרוב, עד 8 ק״מ מאילת.